מסע של ביטים ומילים – Sol Monk משיק אלבום בפסאז (הופעה)
אחת ההתרחשויות המוסיקליות המעניינות שקורות כאן בשנתיים האחרונות הוא הלייבל RAW TAPES. חבורה מוכשרת ביותר של יוצרים, שמתפקדת כקולקטיב אמנים דינמי. הם מנגנים, ביחד ולחוד, בהפקות משותפות ובאלבומי סולו של כל אחד, ובנוסף מתחזקים את ההרכב L.B.T (שיט חמור), שכולל את כל החבורה. בקצב היבול האיטי יחסית של שוק המוסיקה המקומי, חבורת Raw Tapes הם סוג של נס. כמעט כל שבוע הם מייצרים משהו חדש, ומצליחים לשמור על קו מוסיקלי אחיד לצד האינדיבידואליות של כל אחד מהחברים.
האנרגיה הזאת התנקזה להופעת ההשקה של הפרויקט Sol Monk, פרי יצירתו של המתופף אביב כהן. אני אישית נתקלתי בכהן לראשונה בטריו Layerz, שניגן רוק-אלקטרוני מהודק. אלבום הבכורה שלו, "Beats, Not Words", הוא הפקה משותפת של כהן ושל ריג'ויסר, שמהווה במידה רבה את הרוח החיה מאחורי Raw Tapes. כהן הוציא את האלבום בתת-לייבל עצמאי בשם "Time Grove Selections" וחגג את הוצאתו בהופעה בפסאז'.
אחרי סט אווירתי ואפל של Yudko, כהן עלה לבמה לבדו והתיישב ליד מערכת התופים, שנמצאת בחזית, אבל עם נטייה הצידה (כדי לפנות מקום לאורחים). הוא מחוזק בלפטופ, שמתחיל להשמיע ביטים ולופים אימתניים. הוא מתחיל לנגן מעט, ואז מזמין את האורחים הראשונים: הגיטריסט יונתן אלבלק (גם הוא יוצא Layerz), וריג'ויסר על המקלדת.
השלישייה מנגנת מספר קטעים באווירה חופשית וזורמת. אין הפסקות, הביטים רצים כל הזמן, משנים קצב אבל שומרים על אחידות. הרוח דומה לג'אז מאולתר יותר מאשר להופעה אלקטרונית מהודקת (אפרופו האלבום). כהן לא מפסיק לתופף כמעט לרגע, משנה מקצבים ומכתיב את הקצב לגיטרה ולמקלדת.
נועם "Mo Rayon" ירון מצטרף, עטוף בחולצה, כדי לבצע את הקטע "Stupid Wind" מתוך האלבום. הוא יורד, ואחריו יורדים גם אלבלק וריג'ויסר ומשאירים את כהן לבדו. הוא מנגן את סט התיפוף העוצמתי ביותר בהופעה, במיומנות מזהירה ועל רקע של וידאו ארט מרהיב שמוקרן על הבמה. בסוף הסט מצטרף אליו שוזין, איש 3421 (וגם האיש שמאחורי עוזי נבון), ומבצע את הקטע "The Navigator". כמו קודמיו, הם לא מחכים למחיאות כפיים. זאת לא הופעה כזאת. הFlow ממשיך, שוזין יורד וכהן ממשיך לנגן ללא הפסקה.
הלפטופ של כהן משמיע את קולו האימתני של ג'רוויס, שמתארח גם באלבום ובהופעה מתפקד גם ככרוז שמציג את האורחים. הוא מודיע על הגעתה של Keren Dun, הקול המופלא מאחורי Buttering Trio ו-L.B.T, אבל לרגע לא ברור כל כך מי עלה על הבמה… הדמות המסתורית, שמתבררת כקרן, עטופה במעיל וכובע, שרה בעיוות קולי שגורם לה להישמע קצת כמו זמר אר'נ'בי אמריקאי. אחרי זמן קצר, היא יורדת וחוזרת במראה הטבעי (בכל זאת, קיץ…) לשיר נוסף.
ההצגה של קרן היתה יחסית חריגה בהופעה נטולת גימיקים או הצגות, כמעט ללא תקשורת עם הקהל, מלבד כמה מילים של כהן בסוף ההופעה. אבל זה בעצם המסר של הראו טייפסים – אל תקשיבו לגימיקים, תקשיבו למוסיקה. כהן מנגן במקצועיות אדירה בשלל סגנונות, מזגזג עם חבריו בין אלקטרוניקה, היפ הופ, ג'אז וסול, זורם בלי בעיה מקטע לקטע, ויוצר תחושה של מסע יותר מאשר הופעה רגילה. (צילום: הילה כהן)
