על התחלות ועל סופים

על התחלות ועל סופים

אי אפשר לשנות רושם ראשוני. בגלל זה התחלות הן מפחידות, כי אתה יודע שרוב הסיכויים שמה שתעשה עכשיו יקבע את המשך הדרך. גם באלבומים זה ככה – השניות הראשונות, הצלילים הראשונים – לרוב הם אלה שיקבעו אם אתה הולך להתחבר לאלבום או לא.

לכבוד ההתחלה, הבאתי שלושה מבין פתיחות האלבומים הכי יפות ששמעתי אי פעם. וסיום אלבום אחד – מכיוון שכל התחלה היא גם סוג של סוף. לחיי ההתחלות.

Adventures In Your own Backyard / Patrick Watson

את האלבום היפהפה הזה של פטריק ווטסון פותח השיר Lighthouse פטריק ווטסון הוא לדעתי אמן ההתחלות – אהבה מצליל ראשון, שלא מתאכזבת גם בהמשך. ווטסון מתחיל בעדינות; בשקט; לאט; ורק אחר כך מביא הכול ולא שוכח גם להפתיע, כמו כל התחלה טובה.

 

אין אף אחד בבית / בעז בנאי

יש הרבה סיבות למה אני אוהבת כל כך את אדרת, השיר הפותח של האלבום. את השיר שמעתי בפעם הראשונה בשבוע שאיבדתי בו אדם יקר מאוד – ואותו אדם שאיבדתי היה גם זה ששלח לי את השיר. הצלילים הראשונים האלו של הגיטרה היו בחודש שאחרי צלצול הטלפון שלי, השעון המעורר, איתי בשיעורים ובאוזניות כל לילה וכל הלילה. ובכל זאת אני עדיין אוהבת מאוד את השיר הזה,  אז רק זה שווה ריספקט. בעז בנאי הוא אמנם בנאי, אבל מנסיוני לא מספיק רק השם פותח הדלתות, צריך יותר ולבנאי הספציפי הזה יש את זה ובגדול.

Beautiful Creatures OST / Thenewno2

אחרי שראיתי את הסרט "יצורים יפהפיים" נשארה אצלי מין הרגשה מציקה שאני מפספסת משהו. הסרט היה חביב, לא יותר, אבל משהו בצדי הראש לא הניח לי לרגע, מין הרגשה שיש משהו מעבר. בתום כמה דקות של חשיבה מאומצת הבנתי שמדובר בפסקול.

כמוסיקאית ואוהבת מוסיקה, אני מקשיבה כל הזמן. ואין דבר כזה סרטים בלי פסקול, מקורי או לא מקורי, וזה בעצם מה שלא הניח לי לרגע – איך זה הגיוני שלסרט עלום שם שכזה יש פסקול יפהפה שכזה ועוד כנראה שפסקול נוצר במיוחד עבור הסרט. הלכתי לבדוק. הסתבר שעל הפסקול אחראית להקה עלומת שם אף היא – thenewno2, והפסקול הוא באמת פסקול מקורי מההתחלה ועד הסוף. חיפשתי, הקשבתי, ותוך פחות מעשר שניות ידעתי שאת הפסקול הזה אני מזמינה.

כיום, פסקולים איבדו קצת מהזוהר שהיה להם פעם, וחבל. לדעתי אין כישרון גדול יותר מלכתוב מוסיקה לסרט. הכישרון הזה – להצמיד מנגינה לסצנה, להלחין סיפור, זה משהו שכמעט אין היום. הרי אין הרבה הבחנה במהלך הצפייה בין המוסיקה לסרט עצמו, ולפעמים, כמו במקרה שלנו, במקום ללוות הפסקול גונב את ההצגה. פתיחת הנושא המהממת הזו, וגם ההמשך, יוצרים מוסיקה איכותית, קצת אפלה ומאוד יפה.

אבל חכו – הכי חשוב. כשהגיע הדיסק סוף סוף, גיליתי גם למה המוסיקה הזאת כל כך טובה – חתום עליה דני האריסון, גיטריסט בחסד והבן של. אינטואיציה.

ואחד לסיומה של ההתחלה.

Every Kingdom / Ben Howard

בואו נתחיל בזה שמדובר באלבום נהדר. אמנם לקח לי זמן מאז שהכרתי עד שקניתי, אבל זה אחד האלבומים הכי יפים שיש לי על המדף. Promise, השיר האחרון, מתחיל ונגמר בהבטחה – כשמו. גם הקול, גם המוסיקה, גם הצלילים, כל אלו הופכים אותו לשיר סיום יפהפה. שלא לדבר על זה שהוא שואל את השאלה מספר אחת שלנו – מי אנחנו. בשבילנו ובשביל אחרים.

אולי בשביל זה אנחנו מתחילים דברים – כדי לגלות עוד על עצמנו, כדי לגדול. כל התחלה היא הבטחה למשהו חדש וכל סוף הוא הבטחה להתחלה חדשה, וככה זה ממשיך תמיד. נכון, התחלות וסופים הם שונים, לא צפויים, אבל הם גם מפתיעים ומרגשים. גם אם אתה קצת מפחד ללכת לבד או לטעות, הם משהו נהדר וטוב.

שיהיו התחלות נהדרות וסופים טובים לכולנו,

נוה. (צילום: ערן גלובוס)