Best Coast - California Nights (ביקורת אלבום)

Best Coast – California Nights (ביקורת אלבום)

לפני שנתחיל, וידוי נאות – שנאתי את Fade Away, האי.פי. של Best Coast, כשהוא יצא לפני שנה וחצי. אני שונאת אותו עד היום. למען האמת, אני דיי בטוחה שזו הפעם הראשונה שלהקה שאני כל-כך אוהבת לקחה כזה סיכון והחלה לשנות את הסגנון שלה בצורה כזאת, וזה גרם לי לטרן-אוף כל כך קיצוני. Best Coast היא להקה עם מתכון מנצח להצלחה בימינו, הן מבחינה מסחרית והן מבחינה אמנותית – זמרת צעירה עם קול טוב, גיטרות רועשות, כמויות עצומות של ריוורב ודיסטורשן, וליריקה ילדותית לשניתן לסכמה בכמה נושאים קלילים – מזג אוויר, אהבה לא ממומשת, אהבה ממומשת ונאיבית וסמים קלים. קליל, פשוט, נעים, מוכר.

בת'אני קוסנטינו היא במקום מסוים סוג לנה דנהאם של האינדי, וזה עובד. זה מוכר בפסטיבלים, זה מושך עוקבים באינסטגרם, זה גורם ל-Weezer להציע שיתופי פעולה, זה פשוט עובד. איפשהו, בתוך כל האסטרטגיה הזאת, מבעבע קסם נעורים נצחי. אבל ב-Fade Away הקסם הזה התאדה כלא היה. הכל היה רגיל להחריד, מעובד לכדי אבקה ומתקתק לכדי הקאה. הרגעים הטובים ביותר של בת'אני קוסטינו ובוב ברונו, הצמד הקליפורני (אגב, עוד נושא שצץ שוב ושוב בשירים), הם הרגעים המלנכוליים, העצובים. שירים על השמש והחתיכות בחוף נחמדים עד לשלב מסוים, אבל אלה הבלדות והרגעים האבודים והשבורים שקוסנטינו מגישה לנו שבאמת יוצרים חריטה.

כתוצאה מכל זה, ניגשתי לשמוע את California Nights סקפטית ואפילו מעט חרדתית. האלבום הראשון, Crazy for You, היה יצירת מופת פאנק-פופית סרף-רוקית, האלבום השני, The Only Place, לא נפל ממנו, והנה, אלבום שלישי שבא אחרי אי.פי מבולבל ומתאמץ. ייתכן ומדובר בתרגיל גאוני של הורדת ציפיות, או שמא בנפילה רגעית, אבל שמחתי לגלות ש-Fade Away לא מעיד בכלל על טיבו של California Nights. זה אלבום נהדר, כיפי, בוגר יותר מאי פעם. הוא עדיין מעובד להחריד בהשוואה ל-Crazy for You (השוואה ש-Best Coast כנראה לעולם לא יתנערו ממנה) אבל האלבום הזה נשמע הרבה יותר נאמן למקורות. הכנות חזרה, הנאיביות הקסומה, שברון הלב האינפנטילי, התלות בסלולרי, הכל קיים כאן, רק בגרסת ה-2.0.

יש כאן אינספור שירים מוצלחים, שזורים בתבנית המוכרת של בסט קוסט – כך למשל האלבום נפתח עם Feeling Ok הפנומנלי. זה טראק מעט יוצא דופן בסבך השירים של בסט קוסט – זה לא שיר אהבה טוטאלי, ולוקחות כמה האזנות עד שמבינים שזה ללא ספק שיר אהבה לתרופות. הליריקה של קוסנטינו לא נוטה להיות מסתורית או מתוחכמת, אבל כאן היא הופכת אמביוולנטית – "היום אני יודעת שאני מרגישה בסדר." אין כאן וודאות, אין קביעות, ולרגע אנו נפרדים מנקודת המבט הנאיבית וחסרת הדאגות של קוסנטינו ונכנסים לעולם המבוגרים, וזו לא תהיה הפעם היחידה באלבום הזה.

שיר נוסף שנותן את אותה תחושה של התקדמות הוא So Unaware. לרגע נזרקות לאוויר בפזמון תהיות קיומיות של נערה בחטיבת הביניים (מהם החיים? מהי אהבה?) ושנייה לאחר מכן נשכחות ומבוטלות מחוסר עניין. Run Through My Head גם הוא שיר בולט ומצויין באלבום: הוא בקלות היה יכול להשתלב גם ב-The Only Place, אבל יצא וקרה והוא כאן, וזה רק מוסיף לאווירת הניינטיז המובהקת.

גם לחובבי הרגעים העליזים והמקפיצים של בסט קוסט לא חסרים כאן ממתקים – Heaven Sent הוא שיר פצצתי וממכר, קליל ונעים, עם תופים עוצמתיים וליריקה על אהבה/הערצה. In My Eyes הופך עם כל השמעה ליותר ויותר מוצלח. הוא מתבלט באיכויות שלו, שכבות הקול מעולות, הכל מהונדס להפליא לכדי שלמות, וכך נוצר לו טראק פאוור-פופי מונומנטלי כמעט. Fading Fast גם הוא שיר אהבה קצבי ונחמד, אבל לעומת האחרים שתמצאו בז'אנר הזה באלבום, הוא מחוויר.

California Nights, הטייטל טראק של האלבום, הוא על תקן השיר הטריפי של האלבום (המעריצים המושבעים יודעים שבכל אלבום יש אחד כזה). הוא יכול להצטייר כעוף מוזר, אבל אם שוכחים לרגע את מה שמסביב, אפשר כמעט לחוש בחום של קליפורניה, אותו החום ששורף לקוסנטינו את המוח מרוב אהבה, ועדיין היא משתדלת להישאר בחיים.

לחובבי הבלדות יש ציפייה ארוכה באלבום הזה, שכן יש בו רק בלדה אחת והיא השיר שסוגר את האלבום – Wasted Time. לא ברור אם זו הציפייה לשיר לירי אחרי כל הריוורב, או שהשיר הזה באמת כל כך מעולה, אבל אחרי שמיעות חוזרות ונשנות, מרגיש כאילו מדובר במאסטרפיס של האלבום הזה, ואולי אחת הבלדות המוצלחות ביותר שבת'אני קוסנטינו כתבה אי פעם.

California Nights הוא האלבום הכי מלוטש של בסט קוסט עד כה, והוא ללא ספק מקור גאווה. נדמה שאחרי חיפוש לא קצר, בסט קוסט מצליחים לאט לאט למצוא את המסלול שלהם. בשיר When Will I Change כותבת קוסנטינו: "זה לא שאני רוצה יותר, אני רוצה את מה שהיה לי מקודם", מילים שלא יכלו לתאר טוב יותר את מה שהרגשתי לפני השמיעה של האלבום הזה, והנה קיבלתי בדיוק את מה שביקשתי, רק כל כך יותר טוב, יותר מהוקצע, רק שהפעם זה לא גרע מתוכנם של השירים.