אביתר בנאי - תל אביב (מבט מעמיק)

אביתר בנאי – תל אביב (מבט מעמיק)

לא באתי עם ציפיות גדולות לשיר החדש של אביתר בנאי, "תל אביב". הכרתי את אביתר לראשונה לפני כמה שנים דרך "כלום לא עצוב" והתלהבתי נורא, אז התחלתי לטעום עוד ועוד דברים שלו. תקופה קצרה לאחר מכן קיבלתי מחברה את "לילה כיום יאיר", האלבום האחרון של אביתר. ברגעים אלה ביכולתי להושיט יד ולגעת בו, וכבר עברו שלוש שנים לדעתי. כמעט כל שיר שם נגע בי במקומות מאוד אישיים.

אז למה לא התלהבתי? כי עבר זמן והשתניתי. לא רק אני – גם אביתר השתנה. אם מ"תאטרון רוסי" הוא הגיע ל"עד מחר", חשבתי, האלבום הבא בטח כבר יאבד כל זכר לשנינות או מקוריות ויהיה אפילו ביידיש.

בפעם הראשונה ששמעתי את השיר התקשתי להשאב, ספק באשמתי (בחיאת תימי, לשמוע שיר חדש של היוצר האהוב עליך לשעבר תוך כדי שיטוט בפייסבוק?) ספק באשמת השיר שנשמע מאוד אביתר, מאוד רגיל (זו בעצם מעלה, אבל היא מקשה על העמקה מיידית). הפעם השנייה היתה כשחבר שלח וביקש שאקרא את המילים. אז החלטתי להעמיק קצת יותר. לא בא לי טבעי, לא מיד, אבל אחרי כמה האזנות נשביתי בקסם היהודי והמופלא הזה של אביתר.

התהליך שלי עם השיר דומה מאוד לתהליך שמתואר בתוכו: שמיעה ראשונית ופזיזה איננה מספקת, גם שנייה לא. נדרשת העמקה, קריאה אמיתית עם טעמי המקרא ושימוש בשכל.

נדמה כי אביתר לא איבד מכשרונו. עדיין מתוחכם, עדיין הוא (גם ברמה הטכנית הוא נשמע דומה) ולמרות זאת מחדש המון. ב"לילה כיום יאיר" אביתר מציג את עצמו כאדם דתי חדש ונקי שמשתוקק לאהבת האל ("אבא"). הוא אמנם מכיר בקשיים ובהגבלות של הדת ("לילה כיום יאיר"), אבל הוא נאבק ומושך מעלה. כעת מגיע הכיוון ההפוך, אולי הקושי הגדול יותר במה שמכונה "התחזקות": שוב הוא בתל אביב, שנחשבת למעוז החילונות הישראלי. הוא חזר לאחור, נפל, כפי שניתן לראות בעטיפה. לפתע הוא לבדו, בדירה ריקה, והנה עולים להם ספקות בסגנון קהלת. הרי מנסיונו בחיים, הכל הבל: "הרי אם יש משהו שראיתי בחיי / זה שאין כלום / עפים כמו פרחים לבנים ברוח".

כעת הוא מודה באשמה. "כנראה שאני עדיין לא לגמרי / מאמין שהשתניתי / השינוי היה מהיר מדי וחיצוני". קצת חבל שהוא לא שמר את השיר לתקופת ראש השנה (אז הוא ישחרר את האלבום החדש, "יפה כלבנה"). הוא יכול היה לשמש דוגמה, להראות מהו חשבון נפש יהודי אמיתי. לא עוד וידוי פזיז, לא עוד ריצה מהירה אל מתחת לכנפי השכינה. הוא עוד דבק בתשובתו לאל, אבל מכיוון אמיתי ואותנטי. הוא מכיר בחסרונות שלו, מכיר בזה שעבודה רבה עוד לפניו. "כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין / שאתה סולח" – עשרת ימי תשובה או לא?

כיאה לאביתר בנאי, השיר נחתם בציטוט מהמקורות (מגילת רות פרק א): "אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין / עמך עמי ואלוהייך אלוהיי / המוות יפריד ביני ובינך". אביתר משווה את עצמו לרות בהבטחתה לנעמי, ובכך מראה כי בכל זאת לא איבד את אמונתו, למרות הקשיים (גם רות וגם אביתר שבשיר נמצאים לבד, ללא בן/בת הזוג). לא מדובר בכפירה. הוא מעלה ספקות וקשיים, אפילו נפילות, אבל הוא עדיין יודע מה נכון לו.

עוד כמה מילים על עיצוב העטיפה, שתורמת המון לשיר: הברקה מדהימה של עירא דיין. בניגוד מושלם לעטיפת "לילה" הלבנה והטהורה, העטיפה של השיר החדש מציגה מבנה חלוד ומלוכלך, וציור אדום של דמות נופלת (שמנוגדת למלאך הכחול ב"לילה"). כשם שהשיר נחתם בציטוט ממגילת רות, גם העטיפה חתומה ב-ב"ה (ברוך השם) בפינה הימנית העליונה. היא לא בולטת מדי על הרקע הכחול ובטח שלא ביחס לציור האדום והחזק, אבל לאחר תהליך של התבוננות אמיתית היא נוכחת שם, ללא ספק.

Eviatar Banai Tel Aviv Cover 1