אם תשאלו אדם ברחוב מהי הלהקה הארמנית האהובה עליו, רוב הסיכויים שהוא יסתכל עליכם במבט משועשע וישאל "איפה זה ארמניה?". זה לא סוד שרובנו שומעים בעיקר מוזיקה באנגלית (רובה מארצות הברית ובריטניה) וממעטים להיחשף למרבית תעשיות המוזיקה שקיימות בעולם. מתי בפעם האחרונה שמעתם היפ-הופ ברזילאי או מוזיקת ג'אז מסרביה? בשביל זה אנחנו כאן. המטרה של "מדריך הטרמפיסט לעולם" היא לחשוף אתכם, הקוראים של אנדי (וגם אותנו, הכותבים) למוזיקה מצוינת מרחבי העולם במגוון רחב של סגנונות ושפות.
לחלק הראשון של הפרויקט בחרנו ארבע מדינות נפלאות עם מוזיקה שקרובה ללבנו. R&B מבלגיה, פולק מפולין, טריפ-הופ הודי ומוזיקה מאלית מסורתית זה רק חלק ממה שמחכה לכם. אני מקווה שתמצאו כאן אמנים שיגעו לכם בלב ויזיזו לכם את הרגליים. אז תעלו למכונית, טרמפיסטים – מהאמנים הכי מצליחים שאתם לא מכירים ועד ללהקות משובחות מהפינות הנידחות של העולם – יש לנו טיול משגע לצאת אליו.
– יער בנבנשתי, רכזת הפרויקט.
בלגיה
Daan
שירים באנגלית וצרפתית. שילוב של פופ, רוק ומוזיקה אלקטרונית ובעיקר מגניבות-יתר. יש הרבה דרכים לתאר את פרויקט הסולו של דניאל סטויבן, Daan, וזאת הפשוטה מביניהן. הזמר הבלגי, יוצא להקת Dead Man Ray, התחיל את קריירת הסולו שלו בהתמקדות במוזיקה אלקטרונית ועם השנים הוא רק הולך ומשתכלל. כמי שמגדיר את המוזיקה שלו כ"מוזיקה עבור סרטים שעוד לא צולמו" ומתנסה במוזיקה אינסטרומנטלית, בארוק ופולק, Daan הוא קודם כל אמן ורק אחר כך מוזיקאי. הוויזואליה מהווה חלק חשוב מהיצירה שלו, ויעידו על כך הקליפים המשעשעים והמושקעים שלו. La Crise, שיר ענק מתוך אלבומו האחרון, מושפע ממוזיקה יוונית ומלווה בקליפ משונה ונהדר.
Girls In Hawaii
תוך פחות משנתיים להקמתה, הלהקה הבלגית Girls In Hawaii כבר זכתה להשוואות ללהקות כמו dEUS ו-Blonde Redhead, כל זה על סמך דמו אחד שהקליטה. מכאן הדרך כבר הייתה קצרה לאלבום בכורה מצליח ולטור מצליח לא פחות ברחבי אירופה. שלושה אלבומים הוציאו Girls In Hawaii, האחרון שבהם בשנה שעברה, שלוש שנים אחרי מותו של אחד מחברי הלהקה בתאונת דרכים. אני לא יודעת בוודאות אבל יכולה רק לנחש ש-Misses, השיר האהוב עליי שלהם, נכתב על אותו חבר. השירים של Girls In Hawaii נעימים אך סוחפים, מהסוג שמתאים לנסיעות ארוכות בלילה או לשיטוטים ברחובות בימים גשומים.
dEUS
אם בdEUS עסקינן, הלהקה הבלגית עברה גלגולים רבים מאז הקמתה – הרכב הלהקה השתנה אין ספור פעמים בעשרים ושלוש השנים בהן היא קיימת. כנראה שהתמדה היא לא התכונה החזקה של חברי הלהקה, אך כשהם עובדים בצוות הם מצליחים להתמיד בדבר אחד – כבר שנים שdEUS היא אחת הלהקות הבולטות בבלגיה. כל אחד משבעת אלבומי הלהקה זכה להצלחה גדולה במדינה, וזאת בזכות שירי רוק מצוינים. לדעתי, ככל שעובר הזמן dEUS רק הולכים ומשתבחים. Quatre Mains, אשר לקוח מאלבומם האחרון, הוא השיר היחיד שלה בצרפתית. הקול החרוך והיפה של טום ברמן הסולן נשמע יפה אפילו יותר ככה.
Marble Sounds
הופתעתי לגלות שמארבל סאונדס זו להקה בלגית. כלומר, הנחתי שכמו שבארץ יש אמנים ששרים באנגלית אז גם בארצות אחרות מן הסתם נמצא כאלו, אבל לא חשבתי שמארבל כזאת, עד שהסתכלתי קצת בדף הפייסבוק שלה – בלגית לגמרי. מאוחר יותר גיליתי גם שמארבל סאונד היא גם סוג של להקת קאברים. הם אמנם לא שרים בצרפתית, אבל הם כן שרים הרבה קאברים, יפים דווקא, לאמנים אחרים.
מארבל מורכבת מפיטר ואן דסל – הסולן הראשי הדומיננטי – וכמה נגני רקע (שניים מהם שייכים ללהקה אחרת בכלל) והיא נחשבת כלהקת פוסט רוק. בשבילי, היא יותר להקת אינדי מלנכולית עם חוש עיצוב מפותח במיוחד. חוץ מלהיות מלנכוליים, ליצור קליפים נהדרים וגרסאות כיסוי, לאחרונה מארבל סאונדס שיתפו פעולה עם ארגונים של בריאות הנפש, ושחררו את הקליפ Ship In Sand על מנת להעלות את המודעות לילדים של אותם אנשים אשר לרוב מתמודדים עם כל העניין לבדם. קליפ יפהפה לשיר שהוא – כמה מפתיע – קאבר.
Selah Sue
עם קול מיוחד וגרוב מדבק, סלה סו כבשה את בלגיה בגיל 22 בלבד. אלבום הבכורה של הזמרת הצעירה יצא בשנת 2011 וזכה להצלחה אדירה באירופה, ובצדק. המוזיקה של סלה סו משלבת R&B, רגאיי ובעיקר הרבה נשמה. קשה להישאר אדישים כששומעים את הבחורה הזאת שרה כמו זמרת עם ותק של שלושים שנה. זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיא ציינה את אריקה באדו ולורן היל כשתיים שהשפיעו בצורה העמוקה ביותר על המוזיקה שלה (היא אף קראה לעצמה "סלה" על שם שיר של האחרונה). אחד האנשים שהשכילו לשים לב לסו עוד לפני הפריצה הגדולה הוא סי-לו גרין, שהפיק את האלבום ואף מתארח באחד השירים היפים בו. האלבום הזה הוא ללא ספק אחד מאלבומי הבכורה המפתיעים של השנים האחרונות. מעניין מה סו מתכננת עבורנו באלבום הבא.
הודו
Sulk Station
המוזיקה של טנבי ראו ורהול גירי היא לא הדבר הראשון שיעלה לכם לראש כשתחשבו על מוזיקה הודית. צמד המוזיקאים מבנגלור יוצר מוזיקה אלקטרונית וטריפ-הופ מהפנטת. Till you Appear, אלבום הבכורה של השניים אשר יצא בתחילת 2012, זכה לשבחים רבים מצד מבקרי מוזיקה ובלוגרים בהודו. לאט לאט Sulk Station מצליחים לתפוס את תשומת לבם של חובבי מוזיקה ברחבי העולם, ובצדק. מדובר באחד ההרכבים הצעירים המסקרנים שיצאו בשנתיים האחרונות מהודו, משב רוח מרענן בתעשיית המוזיקה המרשימה של המדינה הזו.
The Raghu Dixit Project
The Raghu Dixit Project הוא אחד ההרכבים הכי מעניינים שפועלים כיום בהודו ולחלוטין אחד הטובים שבהם. להקת הפולק הרב-לשונית הזאת מתאפיינת בסאונד עשיר, מרתק ובעיקר מגוון – בין אם מדובר בשירים קצביים או שקטים, תסמכו על הפרויקט שלא ישאיר אתכם אדישים. המוזיקה של ההרכב אמנם נעוצה עמוק בתרבות ההודית, אך לא מהססת לגעת בז'אנרים שונים ומגוונים. רגהו דיקסיט, האיש שעומד מאחורי הפרויקט, הוא אחד מאמני האינדי המצליחים בהודו ולא בכדי – יש לו את היכולת הנדירה ליצור מוזיקה שאמנם פונה למכנה משותף רחב מאד, אך מצליחה לא להיות שטחית בשום צורה שהיא. הקול החם של רגהו, לצד הכישרון הענק של הנגנים שלצידו, הופכים כל שיר לחגיגה.
Tajdar Junaid
לא פחות משמונה עשר נגנים משתתפים באלבום הבכורה המקסים של טאג'דר ג'ונאיד שיצא בשנה שעברה. המוזיקאי מקולקטה נחשב לאחד הקולות המרעננים בסצנת המוזיקה האלטרנטיבית ההודית, כזה שמצליח לשלב בשיריו מגוון רחב של כלים, תרבויות והשפעות מוזיקליות. אם הפרויקט של רגהו דיקסיט הוא האח הגדול והמטורף במשפחת אמני מוזיקת העולם ההודים, טאג'דר ג'ונאיד הוא האח הקטן והצנוע יותר. העבודה על אלבום הבכורה לקחה לג'ונאיד כמעט עשור, במהלכו נחשף למוזיקה שונה מאד מזאת שגדל עליה ושיתף פעולה עם מוזיקאים מרחבי העולם. האלבום מכיל שירי פולק לצד קטעים אינסטרומנטליים שקטים. The First Year, הלקוח מאותו אלבום, הוא אחת היצירות המופלאות שיצא לי לשמוע בזמן האחרון.
Frame/Frame
לא פשוט לתאר את המוזיקה של ניקהיל קאול – והוא אפילו לא מנסה. אלקטרוניקה, פוסט-רוק וטריפ-הופ ארוזים בתוך הפקה מדויקת זה תיאור גס למדי של המוזיקה החלומית הזו. רדיוהד, בק, Ratatat ו-Aparat הם רק חלק קטן מהיוצרים שהשפיעו על קאול בן ה-27, שהיה חבר בלא מעט להקות לפני שפנה לקריירת סולו, ואכן לא קשה לשמוע את היצירות של האמנים הללו מהדהדות במוזיקה של היוצר מניו-דלהי.
פולין
BOKKA
חברי הלהקה הפולנית BOKKA דוגלים באנונימיות. כבר עברה יותר משנה מאז שנוסדה הלהקה, ואין לאף אחד שמץ של מושג מי עומד מאחורי ההרכב המצליח. אין שום אזכור לשמות החברים באינטרנט; להופעות הם מגיעים עם מסכות. יש משהו יפה באנונימיות הזו, שמצליחה להשאיר את המוזיקה במרכז. ואיזו מוזיקה יפה זו – הסינגל הראשון של הלהקה, Town of Strangers, מלווה בקליפ יפהפה, הפך ללהיט. גם השירים הבאים של הלהקה (במיוחד Reason, המלווה בקליפ מושקע משלו) מוצלחים לא פחות.
Kro`l
UL/KR
magia – השיר השלישי מתוך האלבום "Ament" (חסר דעה), אלבומם השני של הצוות UL\KR המורכב מבלז'יי קרול ומוריס קיאבזק-גורסקי. הצמד מתעסק בעיקר בז'אנר הנע סביב האלקטרו – אינדי – פופ ומשלב בתוכו גם נגיעות אקספרמנטליות. מאגיה עצמו מתהדר באלמנטיים פופיים המזכירים מעט את "מיואום" ואת העולם הערבי, ומתהדר בטקסט קשה לצד מוזיקה שאפשר בקלות לרקוד לצליליה באיזו מסיבת אינדי או קוקטייל.
Freewolni
Kot w pustym mieszkaniu – או בעברית "חתול בדירה ריקה", כן, כבר כתבתי עליו, אבל כשזה נוגע למוזיקה, אי אפשר להגיד שהכל כבר נאמר. המילים של ויסלבה שימבורסקה, המוזיקה של "Freewolni" והתוצאה היא רוק פולני, אמנם יש טובים יותר, אלא שהחברים הצעירים האלו מכבדים את התרבות שלהם ויותר מכך – את השירה הפולנית ועל זה – אני מעריכה אותם מאד. שאר שירי הלהקה אגב, מאופיינים גם הם בטקסטים מעניינים ובעיבודים מעניינים עוד יותר.
מאלי
Amadou & Mariam
אמאדו ומריאם הם שני כוכבי הרוק הכי גדולים במאלי, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת. בני הזוג, שהכירו בצעירותם במרכז לעיוורים, הם לדעתי אחד הדברים המשובחים שיצאו מהמדינה האפריקאית (וזה לא דבר קל – מאלי שופעת אמנים מצוינים). כנראה שאני לא היחידה שחושבת כך, כיוון שהצמד הזה זוכה להצלחה גדולה ברחבי העולם ואף הספיק לזכות בגראמי. באלבומם האחרון והפנטסטי Folila אשר יצא בשנת 2012,התארחו בין היתר סנטיגולד, TV on the Radio, ג'ייק שירס (סולן ה-Scissor Sisters) והראפר תאופיליוס לונדון. אני חושבת שמה שמושך רבים כל כך (כולל אותי) למוזיקה של הצמד, היא היכולת של השניים לתת מקום של כבוד לז'אנרים ואמנים מרחבי העולם, מבלי לאבד את הבסיס האפריקאי עליו גדלו.
Debademba
האחד זמר ממאלי, השני גיטריסט מבורקינה פאסו, וביחד הם עושים מוזיקה משגעת. המוזיקה של Debademba מושפעת בעיקר ממקורות מערב אפריקאים, עם נגיעות של בלוז ופולק. לצמד הזה יש יכולת מעוררת השתאות לשלב מספר רב של סגנונות מוזיקליים והשפעות תרבותיות ועדיין ליצור סגנון מובהק משלהם. הקול המיוחד כל כך של מוחמד דיאבי הסולן ביחד עם נגינת הגיטרה היפהפייה של עבדוליי טראורה יכנסו לכם עמוק לנשמה.
Tinariwen
Tinariwen הפכו כבר מזמן לאחת התופעות הבולטות בסצינת המוזיקה האפריקאית. הלהקה, שמורכבת כולה מבני שבט טוארג, הפכה בשנים האחרונות מלהקת נוודים לאחד ההרכבים המבוקשים בפסטיבלי המוזיקה האלטרנטיבית הגדולים בעולם. נמצאים על הגבול שבין מאלי ואלג'יריה, Tinariwen הוציאו את אלבום הבכורה הרשמי שלהם רק ב-2001, עשרים ושתיים שנה אחרי הקמתם. קדמו לו מספר קסטות שיצאו בתחומי מאלי, אבל האלבום ההוא היווה את נקודת המפנה בקריירה של הלהקה. מאז היא הספיקה להוציא עוד חמישה אלבומים מהוללים ואף לזכות בגראמי. יש משהו מרתק בלצפות בחברי הלהקה מופיעים בתלבושות מסורתיות אל מול אלפי חובבי מוזיקה אלטרנטיבית – נדמה שTinariwen הצליחו לפרוץ מעט את מחסום הציניות שמזוהה כל כך עם הקהל הזה. המוזיקה שלהם מרתקת אפילו יותר.
Issa Bagayogo
אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל יש משהו בקול של אייסה באגיוגו שממש מחמם לי את הלב. באגיוגו, אחד המוזיקאים המוערכים במאלי, היה צריך להגיע לגיל ארבעים כדי לזכות בהצלחה לה ייחל. הזמר, שעבד רוב חייו כנהג אוטובוס, הוציא מספר אלבומים שלא זכו להצלחה, עד שבשלהי שנות התשעים החל לעבוד עם מספר מפיקים מפורסמים במאלי על אלבומו Sya. האלבום ההוא זכה להצלחה גדולה, ומאז באגיוגו הוציא עוד חמישה אלבומים מצליחים לא פחות. המוזיקה שלו מושפעת ממוזיקה מאלית מסורתית, פולק וג'אז, ומתבססת כולה על הכלי האפריקאי המסורתי "נגוני", שהפך לאחד המאפיינים המזוהים ביותר עמו.
