קניה ווסט (עם תאופיליוס לונדון) - All Day

קניה ווסט (עם תאופיליוס לונדון) – All Day

לפעמים השם המתבקש ביותר הוא גם המתאים ביותר. בלי משחקים ובלי התחכמויות, All Day של קניה ווסט הוא כל מה שחיכינו לו. נתחיל בחששות: Only One (עם פול מקרטני), שנחת מיד עם כניסת השנה האזרחית החדשה, העלה שאלות לגבי עתידו המוזיקלי של ווסט. התחלנו לדאוג באמת כנחשפנו ל-FourFiveSeconds, עוד בלדה מרגשת עם פול מקרטני, הפעם מהאלבום החדש של ריהאנה. מדובר בשני שירים יפים (Only One מרגש אותי עד דמעות), אפילו מאד, אבל איפה הם ואיפה מוזיקאי הR&B הגדול של ימינו?

נכון, Wolves הרגיע אותנו – אבל בסופו של יום, מדובר ביציר כלאים ששייך יותר ל808's, שהוא בסופו של דבר אלבום פופ, מאשר לקטלוג המפואר של קניה, מסמפולי הסול של תחילת הדרך ועד הצליל המקסימליסטי והאפל של My Beautiful Dark Twisted Fantasy והאקספרימנטליות התעשייתית של Yeezus. ואז, כאמור, הגיע All Day.

הטראק המודלף לשעבר בוצע לראשונה בטקס פרסי הBRIT (צפינו לייב ברוב הטקס. היה מצחיק בפייסבוק), כתוספת של הרגע האחרון לרוסטר. היה שווה לצפות – מההקדמה המשעשעת בדמות קים קארדשיאן, דרך מימדי ההשתאות שפשו במחוזותינו כשהתברר גודל המאורע, ועד להפוגה הקומית בדמות טיילור סוויפט רוקדת בהתלהבות כאחרונת הגרופיות. אבל הכל תפאורה. אלף להביורים ואלפיים לבושי שחורים לא ישנו את האמת הבסיסית – All Day, בגרסת הההופעה ובגרסת הסטודיו ששוחררה לפני כשעה, היא רצועה מבריקה, מפוצצת אנרגיות, עם טקסט פשוט ושנון שמתכתב, שוב, עם התסכול והמורכבות של להיות מיליונר שחור במדינה שהגזענות עוד חיה ובועטת בה, עם לא לשים זין ועדיין לקרוא את הטוקבקים. בלי לשחק משחקים, בלי להחביא שום דבר – חמש דקות מושלמות ואאוטרו שעושה לבכות. הולך לשמוע את זה שוב. כל הפאקינג יום.

האזינו כאן ל-All Day, מאלבומו החדש (הוא אמור להיות משוחרר בהפתעה סטייל ביונסה, אז אל תצפו לתאריך בקרוב) So Help Me God.