עברי, דבר אספרנטו

עברי, דבר אספרנטו

לאחרונה, על רקע איומים והפגנות אלימות אישר הפרלמנט הצרפתי נישואים בין בני אותו המין, מה שהעלה פעם נוספת את התהייה- "מתי אצלנו?". זו כמובן, מלווה בעוד רבות נוספות כגון:

"למה לא מפרידים דת ממדינה?", "מתי נוכל להינשא בנישואים אזרחיים?" ועוד. ברור לכולנו שכל התהיות קשורות אלו באלו וכי הן לא חדשות לאיש, כמו גם הסירוב החוזר ונשנה של ממשלות ישראל לעשות צעד בכיוון. אך על כל אלו, אני רוצה להוסיף תהיה נוספת- מה גרם לקהילה הלהטבא"קית למקד את כוחה, מרצה, משאביה ואנשיה דווקא בנישואים ובהקמת משפחה?

אפשר לשייך את זה להתבגרותם של ראשוני וראשי הקהילה שלנו, אלו שהיו שם עוד כשלהיות הומו בישראל היה לא חוקי. אלו שיוכלו לספר לך, איך פעם, גם בתל-אביב להיות להטבא"ק היה נורא ואיום ואוי לה למי שיוצאת מהבית כשהיא מחובקת על ידי אישה.

אותם אנשים שנלחמו על הזכות להיות מי ומה שאנחנו רוצים התבגרו מאז, וכנראה שגם קצת התבגרנו. לא מפתיע, אם כך, שאת המאבק שלהם כאנשים מבוגרים הם בוחרים למקד בענייני נישואים והקמת משפחה.  אם פעם המוטו שלנו היה "אנחנו קווירים- אנחנו כאן – תתרגלו לזה", נדמה שהיום הוא הפך ל"אנחנו רגילים – אנחנו כאן – ואנחנו בדיוק כמוכם".  התרבות שלנו הגיעה לנקודה בה היא לא מנסה עוד להיות משהו מיוחד, מכיל ופתוח, אלא כמו כולם – בחרנו בדרך הקלה.

העניין הזה, מזכיר לי את סיפורה של האספרנטו. השנה היא 1887 ולעולם מוצגת שפה חדשה – Lingvo Internacia (שפה בין לאומית, לימים – אספרנטו). ממציא השפה הוא ד"ר לודוויג זמנהוף, רופא עיניים יהודי-פולני. מטרתה ליצור תקשורת נטולת פערים תרבותיים ובעצם לייצר תרבות חדשה שאינה תלוית מקום אלא אדם. חלומו של זמנהוף, התגשם בצורת מה. זו אמנם לא הפכה לשפה בין לאומית, אך קיימים אלפי דוברים ברחבי העולם, אשר פיתחו אותה תרבותית מבחינות רבות. ישנם ספרים רבים אשר תורגמו לאספרנטו, כמו גם ספרים שזו היא שפת המקור שלהם- עיתונים, אקדמיה ללשון ועוד. אנשים המעוניינים ליצור קשר עם אספרנטאים נוספים, יכולים לעשות זאת בכנסים המתקיימים ברחבי העולם הכוללים פעילויות מגוונות כמו טיולים, תיאטרון, מוזיקה ועוד.

להקת Dolchamar היא דוגמא טובה ללהקה היוצרת בשפת האספרנטו. שירי הלהקה כתובים באספרנטו עם נגיעות קלות מאוד של סלנג ואנגלית. האלבום האחרון שלה, Trjen Tu Nouxer (רכבת לשום מקום), שיצא בשנת 2009 משלב בתוכו רוק, היפ הופ ואלקטרו. מיטיבי הלכת וחדי האוזן, יוכלו למצוא בתוכו גם משהו מהמוזיקה הערבית (או מזרחית, אם תרצו). השיר Ho Abio – משלב בתוכו את כל האלמנטים האלו ולמען האמת מאיר את הפופ המזרחי באור אחר.

 

אם לומר את האמת בשמיעה ראשונה Dolchamar מזכירים לי מעט את פנרץ פרדיננד, בעיקר בשימוש התכוף שלהם בסינתיסייזר. אחר כך, כששומעים את האלבום בפעם השנייה מבינים שהייחוד הוא לא במוזיקה, אלא בשפה. הלהקה הזו לקחה שפת שוליים ועשתה ממנה מוזיקה נהדרת, מקפיצה וכיפית מאוד, מהסוג שיגרום לכם לקוות שהתקליטן במסיבה הקרובה שתלכו אליה יהיה מספיק מגניב כדי להכיר אותם.

כמו כן, למעט פטריק "פיאצ'יו" אוסטין, סולן הלהקה, הרכב הנגנים אינו קבוע ומשתנה מאלבום לאלבום, מה שמאפשר ללהקה הזו להיות דינמית ומרעננת. נכון שקשה לקרוא להרכב שמשתנה בכל פעם "להקה", אך הדינמיקה ביניהם כל כך טובה, עד שקשה להאמין שאת האלבום האחרון עשתה קבוצה אחת ואילו את הראשון (Rebela Sono) עשתה קבוצה אחרת. יתרה מכך, נדמה שכל קבוצה מנגנת יחד שנים וחבריה ערים לכל ניואנס ומשלימים זה את זה בבירור.

זה משהו שחשוב מאוד שנזכור גם כאן, בקהילה. תרבות צריך לפתח ולהעשיר. היא צריכה להיות תמיד בתנועה, והיא אכן כזו- נעה כל הזמן. החכמה היא לשמור על הדינמיות הזו ולא לוותר לעצמנו.

ניצחון במאבק לנישואים אזרחיים ובין בני אותו המין, אינו הסוף, אלא רק ההתחלה.

והנה כמה מילים באספרנטו שממש מגניב לדעת-

Mi amas vin – אני אוהב\ת אותך
domo – בית
mojosa – מגניב (איזו מילה נהדרת)
saluton – שלום (ברכה)
pardonon – סליחה
esperanta – תקווה