
מק דמרקו – Another one (מיני אלבום)
מק דמרקו הכריז שהפעם אלו רק שירי אהבה, אבל הכוונה איננה לשירי אהבה במובן הקונבנציונלי, אלא לשירים על אהבה שהפכה ללא הדדית, או ללא מתפקדת. המוטיב הבולט ביצירה בכללותה הוא שימוש במילה "לב". שמונת הקטעים ב-Another One, המיני אלבום ששחרר, מלאים באותה כריזמה נונשלנטית וסאונד אופייני מחד ועם מילים עמוקות וכנות.
תחשבו על הבחור הסופר קול שהתיידדתם עמו. אתם תמיד רואים אותו בשעות החשיכה. כל הגוף שלו ספוג ריח של ניקוטין. הוא מאלו שלא משקיעים ולא מתאמצים, אך מלאים בצ'ארם מחוספס. אתם תמיד רוצים בקרבתו. אם תתפסו אותו לשיחה לבד, ברגע נדיר של איזון של אחרי כמה משקאות ולפני שייכנס להתנתקות הלילית הקבועה כשהחומרים האסורים שנטל יספגו בדמו, הוא יספר לכם משהו אישי ומקסים. הוא ידבר על האהבה והזוגיות שלו. תתפלאו שלבחור כזה יש בכלל רצון לאהבה אבל בעצם תבינו שלכולם יש. אחרי הרבה זמן, כשתהיו משוכנעים שהקשר שלו נצחי, ישבר לכם הלב בשבילו כשתגלו שהוא נגמר.
Another One נפתח עם The Way You'd Love Her. את האווירה הטיפוסית המוכרת לנו מן החומרים הקודמים שלו; הנעשית באמצעות גיטרה חלומית, שימוש רב בקלידים וקול לא מתאמץ – מרגישים כבר מהשניה הראשונה. The Way You'd Love Her דמרקו מדבר על אהבה כפעולה, כדבר שהוא יכול היה לעשות אם היא הייתה נותנת לו לעשות זאת. בקטע הזה ובאלו שיבואו אחריו מתגלה למאזין כי מתחת לאפקט הדמרקואי – הכולל בחובו זרימה ותפישת החיים כמצחיקים וכי הכל שטויות, הוא חושף תהליך מאוד לא פשוט של השלמה עם לב שבור.
דמרקו סיפר כי הקטע העוקב, Another One, כשם המיני LP, הוא האהוב עליו באלבום. הסיבה לכך היא שדמרקו רואה עצמו כמוזיקאי המתבסס על גיטרה ואילו כאן הוא משתמש דווקא בסינתיסייזר. טוביאס ג'סו ג'וניור בדומה לדמרקו מתבסס גם הוא על הגיטרה ושניהם לא למדו רשמית לנגן בפסנתר, אבל כשעשו זאת זה הוביל לנגינה אינטואיטיבית ואיטית, שנשמעת כמו קסם. זה בעיני הקטע הטוב ביותר באלבום.
החיבור לקטע הבא, No Other Heart, עובד טוב היות וגם בו, ממשיך דמרקו את קו הסינתי. מדובר בשיר שבו הוא מנסה למכור את עצמו, לבקש ממישהי שהוא מעוניין בה לתת לו צ'אנס להפוך אותה למאושרת, ובמילותיו, לתת לו להחזיר לה את הניצוץ לעיניים.
Just Put Me Down, המגיע אחריו, מחזיר את דמרקו אל הפשטות שהוא כל כך אוהב באמצעות רפיטטיביות והבלחות אינסטרומנטליות מרעננות ומעוררות עניין. מו כן, הוא מזכיר גם את הפשטות והקסם של שירי אהבה ישנים כמו Didn't I של Dorondo מ-1972.
ל-A Heart Like Hers יש סאונד עגמומי משהו, במיוחד לאור העובדה שהוא שר על כך שלעולם לא יאמין בלב כמו שלה שוב. השיר הזה, מזכיר את המוסיקה שייצר דמרקו עוד בתור Makeout Videotape כמו למשל Only You המעולה מהאלבום YING YANG. זאת על אף ואולי דווקא בגלל השימוש שלו בסינתיסייזר בביצוע הקטע מהאי.פי הנוכחי.
השיר הבא, I've Been Waiting For Her, מאזן את האווירה והופך אותה קלילה יותר. הווייב משתנה והחיים הופכים לאופטימיים בזכות עיבוד הסרף רוק. את השיר, אגב, דמרקו שקל שלא להכניס למיני אלבום, כמה טוב שלבסוף הוא כן נכנס.
הפסיכולוגיה מציעה מודל של חמישה שלבי אבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. אפשר להחיל את זה על דמרקו ולומר ש-A Heart Like Hers ביטא דיכאון, ו-Without Me מבטא קבלה. הוא מדבר על כך שאינו חושב שתאהב אותו מחר, אך זה בסדר מבחינתו כל עוד תהיה שמחה בלעדיו. מעניין שדמרקו בחר להשתמש פה בפדל לגיטרה שעושה לה מעין טרנספורמציה לסאונד של עוגב. הגיטרה יחד עם הסינתיסייזר, בו משתמש דמרקו בצורה לגמרי אוטודידקטית של ניסיון וטעיה, משתלבים לאפקט מרוח משהו שעובד פה.
הוא נפרד מאיתנו עם My House By The Water, שהקליט על המפרץ ליד ביתו הנוכחי בקווינס, עם רעש המטוסים מנמל התעופה הסמוך שנשמעים במעומעם. הוא נותן את הכתובת שלו, ומסיים עם הזמנה מקסימה לקפוץ אליו קפה במידה ונהיה באזור.
עם ההצטרפות של Another One הנהדר לרפרטואר שלו, מק דמרקו מבסס את עצמו כאנטי גיבור אולטימטיבי. אין פלא שיש דיבור על המונח Demarcult, כי הקסם המיוחד שלו סוחף עוד ועוד מעריצים נאמנים. (צילום: דרו ריינולדס)