אורי אבני - ״יש דברים שלוקחים יותר זמן״ (ראיון)

אורי אבני – ״יש דברים שלוקחים יותר זמן״ (ראיון)

הריאיון ביני ובין אורי אבני התפרס על פני ארבעה ימים. היה משהו יפה בדרך בה הריאיון הזה התנהל – אני מפנה אל אורי שאלות, ולצד התשובות הוא שולח לי שירים וחומרים שהוא יוצר. יותר משזה היה ריאיון זו הייתה שיחה, מהנה ומרגשת למדי, עם אחד היוצרים הישראלים האהובים עליי.

ב"ליד אחד האוקיאנוסים", האלבום המלא הראשון שלו, נתקלתי לראשונה לפני שנה וחצי, באמצע הקיץ – לכאורה הזמן הכי לא נכון לשמוע את המוזיקה המורכבת והשקטה של אבני, שמתחברת לי עם גשמים ויערות ומרחבים עצומים. אבל אבני הצליח לפרוץ את מחסום מצב-רוח-מזג-האוויר שלי, ומילא את לילות הקיץ בצלילים נפלאים.

קיימנו את הריאיון לרגל יציאת האי.פי החדש של אבני, "אלונים" – ארבעה קטעים אינסטרומנטליים יפהפיים. אבני התגלה כאמן שלא מכביר במילים (לטעמי – דבר די נדיר ומבורך), אך כזה שיודע להסביר במדויק את הרצונות, השאיפות ואת תהליך היצירה שלו. "אלונים" הוא לחלוטין אחת היצירות הישראליות הכי טובות שנתקלתי בהן השנה, והגיע הזמן שגם אתם תכירו את אחד האמנים הכי מעניינים והלא-מספיק מוערכים שפועלים כיום במחוזותינו.

 

מוזיקה אינסטרומנטלית נתפשת לעתים כמוזיקה לא מורכבת במיוחד, בגלל חוסר השימוש במילים. בתור מעריצה גדולה של מוזיקה אינסטרומנטלית, אני חושבת שאפשר לספר סיפורים נהדרים ומורכבים גם ללא מילים. למה החלטת לוותר על הטקסטים ולהתרכז במוזיקה כלית?

״האמת שאני תמיד הרגשתי שמוסיקה אינסטרומנטלית באופן כללי נתפסת כמורכבת יותר, דווקא בגלל שהיא לא משרתת טקסט והרבה פעמים היא הופכת וירטואוזית וטכנית. הבחירה שלי באינסטרומנטלי לא כל כך נעשתה במודע, זו פשוט השפה היצירתית שלי. כשאני כותב מוסיקה אני מחכה לרגע שהקטע ישמע וירגיש שלם ולרוב זה קורה ללא טקסט. כמו שאמרת – העניין הוא להעביר סיפור, ואני מרגיש שהסיפור עובד אצלי נכון יותר ככה.״

המוזיקה שלך מזכירה לי חורף, מרחבים ומקומות רחוקים. אילו דברים מעניקים לך השראה?

״ההשראה בדרך כלל מפתיעה אותי עם המקום שהיא מגיעה ממנו. לפעמים מספיק שאני רואה איזשהו חלון מואר בהליכה בערב ופתאום זה מעורר אצלי השראה לכתוב משהו. אנשים שאני אוהב מעוררים בי השראה, נסיעה באוטו או באוטובוס. ביקור במקום חדש הרבה פעמים מעורר אותי ליצור. וגם ההפך לפעמים – היומיום, הרעש והבלגן גורמים לי לרצות לסגור הכל ולשבת לכתוב. וכמובן – מלא מוזיקה.״

הלחנת את הפסקול לסרט הקצר והמקסים "Between Bears" בבימויו של ערן היללי, שגם ביים את הקליפ לשיר "אלונים" מתוך האי.פי החדש שלך. תוכל לספר קצת על תהליך היצירה של הפסקול ועל שיתוף הפעולה ביניכם?

״ערן הוא חבר טוב ויוצר מדהים. לשמחתי, לאורך השנים יצא לנו ליצור מידי פעם ביחד. הקליפים שלי הם די הרפתקאות שאנחנו יוצאים אליהן ביחד, שולפים איזה ראיון לאוויר ואז מנסים להוציא לפועל במינימום תנאים, לרוב בעזרת עוד חברים (ב"אלונים" זו שירלי קונס הנהדרת שהיא בכלל זמרת שנרתמה להפקה). הכל קורה מהר יחסית, ואני תמיד מרגיש טוב שהויזואל של המוסיקה שלי נמצא בידיים של ערן.

בסרט שלו, "Between Bears", זה היה תהליך יותר מורכב, שבו אני בעצם יצרתי במקביל להתפתחות הסרט כיוונים מוסיקליים עד שהגענו לגרסה הסופית. אגב, בבנדקמפ אפשר למצוא עוד שני קטעים שהיו בשלבים מוקדמים פסקול שנוצר לסרט, ועם העבודה על הסרט זה התפתח והשתנה.״

"ליד אחד האוקיינוסים" הוא לטעמי אחד האלבומים הישראלים הטובים של השנים האחרונות, ולא זכה לדעתי לחשיפה שהיה ראוי לה. אתה מרגיש שלא מעניקים מספיק תשומת לב למוזיקה אינסטרומנטלית בארץ?

״ראשית, תודה. בואי נאמר שהתשובה מורכבת, אבל לא – אני לא מרגיש שאין מספיק תשומת לב, יש דברים שלוקחים קצת יותר זמן. אני חושב שאחת הדרכים למדוד מוסיקה טובה היא היכולת שלה להישאר טובה ונוגעת גם הרבה זמן אחרי שהיא יצאה לראשונה, ולפי מה שאת אומרת, אני מרגיש שבעניין הזה אני בסדר. אני מאמין שזה ימשיך להתפזר, אבל אין ספק שיש עוד לאן לשאוף, עוד קהל שצריך להגיע אליו.״

אילו אמנים אתה יכול לציין כמי שהשפיעו בצורה החזקה ביותר עלייך ועל היצירה שלך?

״יש הרבה וזה משתנה. אני מאוד אוהב מוסיקה קלאסית לגיטרה – האחים אסאד, וילה לובוס, פרנצסקו טראגה – בעיקר כי זה לימד אותי לנגן. ניק דרייק, בראד מלדאו, קיור, דפש מוד המוקדמים, אהוד בנאי, רדיוהד כמובן. עדיין כשאני שומע איירון מיידן זה מעיף אותי, אבל בסופו של דבר אין סוף. זה מאוד תלוי בתקופות, כרגע אני יותר במוסיקה המקומית.״

 

מבין כל השירים שלך, אני יכולה בקלות לבחור את "Plane over Jerusalem" כאהוב עליי ביותר. מבין כל השירים שכתבת, יש אחד שאהוב עלייך במיוחד?

״לא, אין לי אחד ספציפי מעל כולם, אבל "מטוס חולף" הוא לגמרי אחד המועדפים גם עלי! אני מאוד מחובר אליו ולאיך שהוא יצא.״

לצד האלבום שיצא ב-2010, הוצאת שני אי.פי – את "קרוב לבית" ב-2008, ואת "אלונים" שיצא החודש. יש מבחינתך הבדל כלשהו בין עבודה על אי.פי לבין עבודה על אלבום מלא? יש לך העדפה לאחד מהמדיומים הללו?

״נראה לי שבגדול בפורמט של אי.פי יש משהו יותר מרוכז שמאפשר להיות חד ולהגיע לתוצאה אחידה יותר. אלבום דורש קצת יותר אורך רוח, זמן ארוך יותר, תהליך ארוך יותר. ובכלל, לא ברור לי עד מתי הפורמט הזה הולך לשרוד. אפשר להגיד שאני אוהב לעבוד על מספר מצומצם של קטעים, בסדר גודל של אי.פי. זה מרגיש לי יותר טוב וזורם. אבל זה עניין דינמי לגמרי שתמיד יכול להשתנות.״

העובדה כי אתה יוצר אינסטרומנטלי, הופכת את המוזיקה שלך ליותר נגישה וקלה להאזנה עבור קהלים ממדינות זרות. אתה מסכים עם הטענה הזאת? יש לך רצון לפרוץ החוצה מהשוק הישראלי? 

״בטח. אין ספק שאינסטרומנטלי פותח אפשרויות מעבר לים ואני מקווה שהם יתממשו. בארץ ובחו"ל, מבחינתי, כל עוד אנשים מתחברים וזה מגיע אליהם עניין הגבולות לא מעניין.״

במוזיקה שלך משתקפות השפעות מוזיקליות מגוונות, כמו מוזיקה ים תיכונית ב-"Downtown Izmir" מתוך האי.פי החדש. הגיוון המוזיקלי חשוב לך, או שהוא נוצר באופן טבעי?

״גיוון מוסיקלי בא מתוך רצון פנימי להתפתח ולתת ביטוי לדברים שמשפיעים עלי, אבל זה חייב בסופו של דבר לצאת באופן טבעי, אחרת זה נשמע לא טוב.״

אתה מרגיש שיש הבדל בין הופעות אינסטרומנטליות להופעות רגילות (למשל, במידת האינטימיות שבין האמן לקהל)? 

״לא נראה לי שיש הבדל בין סוגי ההופעות. הופעה מבחינתי – כל הופעה של כל אמן, אינסטרומנטלי או לא – צריכה לרגש ולעורר ולהעביר את הקהל חוויה רגשית. וכל אמנות/אמן מעביר את זה בדרכו שלו ובשפה שלו אבל הכוונה (לפחות לתפיסתי) היא אותה כוונה – לגעת בלב של הקהל.״

לסיום, עם אילו אמנים היית רוצה לשתף פעולה בעתיד? 

״לגבי אמנים שהייתי רוצה לשתף איתם פעולה – אני פחות מתעסק בשאלה הזו. יש המון אמנים שאני אוהב את המוסיקה שלהם וכולם אפשרות לשיתוף פעולה אצלי בראש, אבל נראה לי ששיתופי פעולה נרקמים לאט. לשמחתי עד היום יצאו לי כמה שיתופי פעולה עם אנשים שאני מאוד אוהב ומעריך, אז אני מקווה שזה ימשיך להפתיע אותי לטובה.״ (צילום: ערן היללי | איור עטיפה: טל ברויטמן, ״נהג אוטומטי״)

האזינו ל"אלונים" כאן.

Ori Avni Alonim Cover