אנדי גאה להציג: רפלקטור #5

חמסה חמסה חמסה. בקושי האמנו בפעם הראשונה שכתבנו כאן שנצליח להתאפק ולהכניס רק חמישה שירים שעשו לנו את השבוע והנה בלי ששמנו לב הגענו כבר לפינה החמישית. החורף ממשיך להשפיע על ההנאות המוזיקליות שלנו ומקווים שתצליחו להוציא מהעונה המדכדכת הזאת את מיטב התענוגות המוזיקליים שאפשר להוציא ממנה. אנחנו בהחלט עושים את זה.

Temples – Golden Throne (Beyond The Wizard's Sleeve Reanimation)

ארול אלקן וריצ'רד נוריס, המפיקים שמרכיבים את הצמד היצירתי Beyond The Wizard's Sleeve, נמצאים בשטח כבר מאז 2006. הם הספיקו ליצור רמיקסים לסימיאן מובייל דיסקו, פרנץ פרדיננד, גולדפרפ ומידלייק, וגם להוציא אלבום מקורי שמתבסס על סמפולים עם טביעת האצבע הייחודית שלהם. שיתוף הפעולה שלהם עם הTemples התחיל ברמיקס בודד שיצא בקיץ, ומגיע עכשיו לשיא באלבום שלם שכולו רמיקסים לSun Structures, אלבום הבכורה האדיר שלהם. האלבום נקרא, מן הסתם, Sun Restructured, וזה בדיוק מה שהוא עושה – מרכיב מחדש את הפסיכדליה המנצ'סטרית-סטייל של הטמפלס, אל תוך האלקטרוניקה המרחפת של הקוסמים. זה נשמע נהדר, וגורם לי להתחבט קשות בשאלה איזה מהם יכנס לרשימת אלבומי השנה שלי. אולי גם וגם? (תומר)

Desperate Journalist – Control

עם כמות מספקת של אייליינר כדי להבדיל את עצמם מההיפסטרים הבריטים הקרירים הממוצעים, Desperate Journalist משחררים סינגל נוסף מתוך אלבום הבכורה שלהם, Control בעל השם הג'וי דיוויג'ני. הם מדויקים בלי להיות צפויים: הם עשו את שיעורי הבית שלהם והם מכירים את כל אמהות ואבות המזון של הז'אנר ואת השורשים העמוקים של כל ריף גיטרה חמקמק. הדינמיקה של שקט-רעש-שקט גועשת בהם. הם עוד יצליחו לקחת את זה למקום מעניין יותר: צריך לתת להם קצת זמן. הפחד היחיד שלי הוא שהם יהפכו לאבן שנזרקת באגם, פוגעת שלוש פעמים ונעלמת. נצטרך לחכות ולראות. (ניצן)

[Future Islands – Seasons (Waiting On You) [BADBADNOTGOOD Reinterpretation

יש שירים שמגיעים בול עם מזג האוויר והמצב רוח המתאים. לפני כמעט שנה הוציאו Future Islands את Seasons המהפנט. יכלתי להקשיב לו שוב ושוב, להתענג על קולו הנעים של סמיואל הרינג וללחוץ פליי כל פעם שהגשם דופק על החלון. לפני כמה ימים יצא הרמיקס החדש של BEDBEDNOTGOOD והאזנתי לו בזמן ששכבתי במיטה, מתחת לפוך והגשם שטף את ת"א. כל מה שהתחשק לי לעשות באותו הרגע היה גוגל על החבר'ה הקנדיים שהפכו את התענוג הזה לגרסה ג'אזיסטית יותר שמתאימה לי בדיוק לחורף שהגיע אלינו. (בר)

Yacht – Terminal Beach

צמיד הסינת'פופ YACHT מגיע מלוס אנג'לס ומורכב מהזמרת קלייר אוונס יחד עם המולטי-אינסטרומנטליסט ג'ונה בצ'טולט. מאז ספטמבר הם שחררו אחד-אחד את השירים שמרכיבים את Where Does this Disco, האי.פי החדש שלהם.

שיר הנושא והשיר "works like magic", שיצאו עוד בספטמבר, הציגו קו רקיד וקליט, שמרפרר לאייטיז כמיטב מסורת האינדי העכשווי. אבל אז הגיע Terminal Beach והראה את הצד הקשוח והרוקי של YACHT. צד שמשתלב גם הוא עם ההצדעות לאייטיז, אבל מהצד היותר פוסט-פאנקי שלהם. אוונס קצת מזכירה בשירה שלה את דבי הארי, אבל המשטח שבצ'טולט מניח מסביבה (ומנגן הכל בעצמו) נותן להכל להישמע מאוד מדויק, ועם זאת מעודכן בסאונד שלו. האייטיז מעולם לא נשמעו כל כך 2014. (תומר)

Plan the Escape – Bat for Lashes

אם יש ישות אלוהית כלשהי בעולם, זה פשוט לא הוגן שהיא נתנה את הקול הכי יפה שיש רק למישהי אחת: בט פור לאשס, הלוא היא נטשה קאהן. מאז האלבום השלישי שלה, The Haunted Man שיצא לפני שנתיים, אני מחכה בסבלנות לחומרים חדשים, וכל שיר שיוצא הוא אוצר. והנה הגיע Plan The Escape – קאבר ל Son Lux, שיוצא במסגרת הפסקול לסרט the Hunger Games : Mockingjay part 1, שאצרה לורד. אין בחירה מתאימה יותר מהשיר הזה: פואמה קצרה על בריחה מעולם נחרב, האחזות במה שאנחנו יודעים שנכון. ממש כמו בסרטים שמציגים פוסט אפוקליפסה מפוארת וטראגית, כך גם קאהן משרטטת עולם מקביל של פחדים וחרדות, כשהקול שלה הוא מה שמנחה אותנו החוצה ממנו. (ניצן)

עד שניפגש בפינה הבאה, האזינו לספיישל על הפסקולים של משחקי הרעב שניצן שידרה השבוע בקצה כאן ולספיישל אריאל פינק בקצה ששידר תומר לכבוד יציאת האלבום החדש כאן. אפשר גם להתעדכן כאן ולהנות בעמוד המיקסקלאוד של רפלקטור כאן.