אנדי גאה להציג: רפלקטור #6

ספויילר – אנחנו עובדים על חתיכת סיכום שנה עבורכם. וזה הולך להיות מדהים ומרגש ואנחנו נמצאים ברגעים מאוד קשים נפשית בהחלטות של מה יהיה אלבום השנה שלנו ואיזה אמן עשה לנו את השנה ועוד שאלות הרות גורל נוספות. אבל רגע לפני סיכומי השנה, עצרנו את הכל כדי לספר לכם על כמה שירים שיצאו ממש עכשיו ושאנחנו ממש אוהבים. רפלקטור מספר 6 יוצא לדרך.

Interpol – What is What

אינטרפול הן כנראה אחת מלהקות האינדי רוק והפוסט-פאנק הכי מוכרות ומצליחות כיום בעולם ודיי בצדק בעיניי. ממש לפני מספר חודשים שחררה הלהקה את El pintor, אלבומם החמישי והמעולה ולפני מספר ימים שוחרר what is what כבונוס טראק לאלבום. מדובר בשיר אינטרפול טיפוסי – בועט בזמן שהוא כל כך נעים, חלומי בסאונד הגיטרות, מלטף בקולו של בנקס, כל כך רגיל ובאותו הזמן כל כך מיוחד. מה שהיה מגניב במיוחד היה התהליך השיווקי שעשתה הלהקה בשחרור הקטע – החבר'ה יצרו ציור קיר בברוקלין כמחווה לסינגל Everything is wrong מהאלבום האחרון עם המשפטים שמתקיימים זה לצד זה בהיפוך אותיות – "The Very Growing Sin" ו-"Every Wrong Insight" עם פרסומת לאתר החדש שלהם אליו אפשר להיכנס, להזין את המשפט "Everything is wrong" ולקבל הורדה ישירה של הסינגל פלוס הבונוס טראק המדובר. עליי זה עבד. (בר)

Son Lux – Let Me Follow

לא הספקנו להתגעגע וכבר מגיע שיר חדש של Son Lux, שכתב את המוזיקה לסרט הכפול "העלמותה של אלינור ריגבי", שיצא כשני סרטים נפרדים שמספרים את אותו הסיפור מזוויות שונות. למרות הגימיק הקולנועי הסתמי, הפסקול שסאן לאקס יצר מעניין ומרובד, והוא מסתורי ואמורפי כאן יותר מתמיד. שיר הערש המטריד הזה הוא אחד מהיפים שיצאו בשבועות האחרונים, ושווה לשים לב אליו רגע לפני שנשאבים לתוך סיכומי השנה. (ניצן)

Mr. Mitch – Don’t Leave

דצמבר הוא חודש בעייתי להוצאת מוסיקה. לפחות עבור מי שמתעסק (או אם תרצו: חופר) באלבומי השנה החולפת כדי לסכם אותה. אלבום שיוצא בדצמבר לרוב זוכה להייפ יחסית מתון במקרה הטוב, ולהתעלמות גורפת במקרה הרע (אני עוד זוכר איך כולם גילו את El Camino של הבלק קיז ב-2012, רק כדי לקלוט שהוא בכלל יצא בדצמבר 2011).

כל ההקדמה הזאת נועדה להבהיר שהאלבום החדש של המפיק הבריטי Mr Mitch היה יכול לקבל הרבה יותר תשומת לב אם היה יוצא בספטמבר, למשל. Mitch הלונדוני הוציא מאז 2010 חומרים שנגעו בעיקר בגריים ובהיפ הופ מהצד הרקיד שלו. האלבום החדש שלו, Parallel Memories, נשמע שונה לחלוטין. גם בגלל המעבר מהלייבל Gobstopper שאותו הוא גם ייסד, ללייבל Planet Mu של המפיק μ-Ziq, שהוא גם תת-לייבל של Virgin ומוציא מוסיקה למפיקים נחשבים ביותר כמו FaltyDL וMachinedrum.

אולי השינוי הזה הביא גם למהפך בסאונד של מיץ'. כאן הוא מתחבר לסאונד שבמידה רבה מגדיר את התקופה: אר'נ'בי משולב באלקטרוניקה וביטים עדינים, עם שירה רכה ואווירה מרחפת. זה לא אלבום קל, אבל הוא שוקע לאט ובטוח בגרון, ובמיוחד השיר היפה הזה. תנו לו צ'אנס, לא תתחרטו. (תומר)

Moon Duo – Animal

מה שהופך את השיר החדש של "צמד הירח" לכל כך מיוחד בעיניי, הוא הסאונד הקר והחותך שבכל זאת חודר עמוק עד כדי כך שמתחשק לעצום את העיניים ולהתאחד עם הגיטרות הצורמות למרות תחושת הניכור שהצלילים האלו יוצרים איפשהו עמוק בבטן. הצמד שמתאפיין בדרך כלל בסאונד ספייס רוק פסיכדלי עם נגיעות מגוונות של הארד רוק ועוד כל מיני שיגועים מיוחדים, עתיד לשחרר את הLP החדש שלו – Shadow of the Sun בתחילת מרץ 2015 ואם לשפוט לפי האלבומים הקודמים שלהם – זה הולך להיות מסע/ג'אם מוזיקלי בין כוכבים מענג במיוחד. (בר)

Thurston Moore – Speak To The Wild

זה שיר ללכת לאיבוד איתו. כשיוצאים מהבית ולא יודעים בדיוק לאן הולכים אבל מרגישים שצריך ללכת. אני תמיד מרגישה שת'רסטון מור כותב את השירים שלו בשבילי, וזו בעיה שאני לא רוצה לפתור. צריך אורך נשימה בשביל השיר הזה: 8.5 דקות של טבע מסוכן ומשחרר, מתח שהולך ונבנה ואז מתפרק רק כדי לחזור מחדש. מעניין למה אף אחד לא קרא בשם לטכניקה הסוניק יות'ית המרתקת הזו, כשכל כך הרבה תופעות מוזיקליות אחרות מיד הוכתרו בטייטלים (השקט-רעש-שקט של הפיקסיז למשל). הייתי קוראת לזה rabbit hole – מתערבלים למטה ולא בטוחים איפה הסוף, רק כדי להגיע למקום חדש לגמרי. don’t let the dark get you lost. (ניצן)

עד הפינה הבאה של רפלקטור, אפשר גם להתעדכן כאן ולהנות בעמוד המיקסקלאוד כאן.