השיר אומר הכל, אבל צריך לשיר אותו – Rhye בבארבי (הופעה)

מקשים וקולמוסים רבים כבר קופדו תחת המאמץ לפענח את סוד ההצלחה של Woman, אלבום הבכורה של Rhye מ-2013. שניות אחדות אל תוך שיר הפתיחה באלבום, Open, הספיקו כדי לרפות את שרירי המאזין ולמשוח אותו בחמאה לקראת תשע כפות ידיים נוספות שעתידות להחליק עליו. בעדינות זהירה, הכניסו מייק מילוש ורובין חניבעל אל חדר המיטות: התשוקה המתחננת והלא-יכולה-עוד מחד, וחדוות המימוש המקניטה וקורצת מאידך. מפליאה וחריגה הייתה העלמת החיץ בין מוחו הסחרחר והרווה של מילוש לבין רבבות מאזינים מדושנים, והותירה את שאלת הלייב הגדולה: האם יצליח הצמד לשחזר את אותו מרחב אינטימי עירום ונגיש מול כל הקהל השבוי?

ובכן, התשובה לשאלה הזו מורכבת. אינטימיות עירומה הייתה שם, ללא ספק. הלהקה הייתה מכונסת ומוקפדת ומילוש התרפק על גלי הקול מלא-הנשמה והטיזינג שלו. בעיניים עצומות ובהתמסרות גמורה, מילוש חי מחדש את התשוקה שלו כלפי האישה מאלבום הבכורה. הבעיה התעוררה כשהטוטאליות שלו ושל הלהקה סחפה אותם עמוק אל אפילת הירכיים ובאה על חשבון החלק השני של הפלא: נגישות.

פתיחת ההופעה עם Verse הייתה מבטיחה וקיימה את שני האלמנטים ההכרחיים במוזיקה של Rhye, שקיומם המשורג כמעט בלתי אפשרי – התחברות חושפנית לרגע זוגי, לצד מיסגור מינימלי שיאפשר גם למי שאינו מילוש או בת זוגתו להשתתף בו. "השיר שלי אומר הכל", שר מילוש וצדק: בזמן שהוא פלרטט את עצמו לדעת בקולו ובגופו, דאגה הלהקה למסמר את כפות רגליו אל קרקע השיר המוצקה. משם דברים הלכו והתערפלו כמו מודעות שהולכת לעזאזל ככל שאקט אינטימי תופס תאוצה. הביצוע הבא ל- 3 Days שינה כמעט לגמרי את צורתו וזוהה בקרעי שורות נאמנות למקור. מה שיכול היה להיות מעניין ומיוחד במינון נשלט, הפך לבלתי זמין לצופה החיצוני.  

ההופעה התקדמה: The Fall תרם להתאוששות של הקהל המבולבל ואחריו הגיע ביצוע קסום ל- Major Minor Love, אבל מילוש ונגניו טרופי האהבה הלכו ונתרחקו מן הממשות והסתממו, כנראה, מדברי האהבה שלהם. זו הדרך היחידה להסביר את הביצוע ל- Open, השגריר המוצדק שלRhye. כוחו של Open, כשאר המוזיקה של ראיי, הוא בהצלחתו להשאר מלוטש וסדור בתוך ים של נוזלי גוף ופרפורי לב. הכח הזה נשלל בביצוע אתמול ונמס, יחד עם הקלידים והמיתרים, אל תוך עצמו.

הכותרת לאלבום של ראיי, Woman, מאתגרת. היא מצהירה על אסופת שירי הלל ועל יכולת שרטוט דקדקנית של קימורי האישה. Rhye, ומילוש בפרט כמגיש, מקריבים את עצמם ללא פחות מסגידה לאהובה. הסגידה הזו מתגשמת כשהם לא העיקר, אלא האמצעי להאדרה שהם מבקשים לעשות. כל שיר ב- Woman עומד באתגר הזה משום שהוא כפוף למגבלות השליטה העצמית. מפלס הערגה מאיים למוטט את ההפקה אך הוא נמשל, לבסוף, והגוף השירי ההומה עומד איתן. מחוץ לקירות האולפן המחייבים, Rhye לא הצליחו לרסן את הליבידו וג'מג'מו אותו עד התפרקות מול קהל שהפך מחבר למציצני. "אנחנו במעיין טבעי עם דקירה עדינה בנינו", מילוש שר ב- Open; מעיין אכן גדש את הבארבי אתמול, אך עלה על גדותיו ומנע מלהרגיש את הדקירה, וכפי שכולנו יודעים – בלעדיה, העסק די מבאס. (צילום: לירון שניידר)