ברוכים הבאים ליערות - המלצות לקראת פסטיבל יערות מנשה

ברוכים הבאים ליערות – המלצות לקראת פסטיבל יערות מנשה

פסטיבל יערות מנשה יוצא לדרך בפעם השישית, ואנחנו רוצים שתגיעו אליו הכי מוכנים על מנת להחשף למוזיקה טובה, אמנים חדשים ונפלאים וחוויות יוצאות דופן.

הפסטיבל, מבית המועצה האזורית מגידו, שמתקיים בסופ"ש שבין 17-15 במאי, מתרחש זאת השנה השישית ברציפות בלב יער קיבוצים אשר ביערות מנשה ומספק במה ללא פחות מ-80 מופעים!

השנה, על מנת לחבר בין הפסטיבל החד שנתי והמרוכז לבין כתבי המוזיקה העצמאיים המלווים את הסצנה העצמאית בכל אחד מצעדיה, החלטנו, רשימה ארוכה וענפה של אתרים עצמאיים בנושאי המוזיקה, לשתף פעולה ויחד עם יערות מנשה להציג בפניכם את קמפיין "ברוכים הבאים ליערות". במסגרת הקמפיין, כל מגזין/בלוג בחר להציג בפניכם מספר המלצות על מנת שאתם, הקהל, תוכלו להגיע מצוידים ולהכיר קצת יותר לעומק כל אמן וכל מופע באירוע המיוחד הזה.

את שאר ההמלצות תוכלו לראות אצל שאר המשתתפים בקמפיין –

| אפרכסת | קולומבוס | מרפסת | Midnight East | חבית הדגים | הבלוג של יובל אראל | Beat-On |

דוד פרץ ואליוט

דמיינו לכם שמישהו לקח את שני טעמי הגלידה שאתם הכי אוהבים והפך אותם לכדי טעם אחד מושלם. ככה אנחנו מרגישים לקראת ההופעה המשותפת, לראשונה, של דוד פרץ ואליוט.

פרץ מוציא מבין ידיו ונפשו אלטרנטיב רוק עם נגיעות בלוז ונחשב לאבא המייסד של סצינת האינדי הבאר שבעית. אליוט לעומתו עושה חסד לאוהבי המוזיקה האלקטרונית באשר הם עם אלבום בכורה, ״5772״, שנע בהצלחה בין האישי והפוליטי ומציע כיוון מרתק לקול המוכר עוד מימי ״פוליאנה פרנק״. מדוב כביכול בשני קווים מקבילים, או לכל היותר שניים הרודפים זה אחר זה במעגל אין סופי. אנחנו לא יודעים מה יצא מהמפגש של בלוז מדברי ואלקטרוניקה עירונית אבל אנחנו מהמרים כבר עכשיו שזה יהיה מאד, מאד מעניין.

יום חמישי, 20:15, במת הסצינה

חיה מילר

טריו רוק ישראלי בועט, אנרגטי וחצוף. ב-2013 המילרים הוציאו את ״חיי מדף״, אחד מאלבומי הבכורה הישראלים הטובים ביותר שנראו פה כבר הרבה זמן, והם לא נחים על זרי הדפנה. ליערות מנשה הם באים עם שירי הענק מאלבום הבכורה, כמו ״לא רוקדת כשאף אחד לא מסתכל״ או ״חיי מדף״ ההמנוניים, אבל כולי תקווה שגם עם חומרים חדשים מאלבום שני שהוקלט לא מזמן.

אם בא לכם רוקנרול חכם ובעברית, חיה מילר הם הבחירה הנכונה. הופעות הפסטיבל הקודמות שלהן מלמדות על כיף גדול בלי להתפשר עם הטקסטים הנוקבים, כאלה שילוו אתכם הרבה אחרי שסתו המתופף ישבור, שוב, את התופים.

יום חמישי, 23:45, במת הסצינה

 

הסיקרט סי

אחרי שכבר עבד עם אטליז שנים רבות, עזב, והקליט כמה אלבומי סולו נפלאים, עמית ארז חוזר ובגדול והפעם הוא לא לבד.

בארץ הוא כבר שם ודבר בתחומו, ומספק לנו אינדי רוק מרשים ומקורי כמו שאפשר למצוא רק ביבשות רחוקות. אחרי אלבום מדובר מאד, הוא מגיע עם הלהקה המוכשרת לא פחות שלו, הסיקרט סי, איתם הוא מופיע כבר זמן מה ורק לאחרונה הגדירו עצמם כהרכב שלם, כדי להוכיח שהפולק עוד לא עבר מן העולם – הוא כאן כדי להישאר. אם יצליחו ללכוד כמה לבבות על הדרך – הרי זה משובח.

יום חמישי, 21:00, במת השורש

טל פוגל

את טל פוגל קצת קשה להגדיר. אולי איפשהו שם על הקו בין אינדי פולק לרוק. פוגל, גיטריסטית ובסיסטית בת 23 מבאר שבע, הוציאה לא מזמן את אלבום הבכורה שלה דרך קמפיין הדסטארט, כשהיא מגייסת יותר מ100% מהיעד המקורי.

לא מפתיע. אי אפשר שלא להעריך קול כמוה – חסר יומרות או פשרות, לא מתנצל ובעיקר אמיתי. באלבום הבכורה המעולה שלה היא משלבת בכישרון מלודיות עדינות עם שירים חשמליים בועטים, מה שאולי נשמע פרדוקס (או אסון) אבל אצלה זה עובד ובגדול. גם בהופעה היא תשמור על הדואליות הזו – היא תופיע בדו, על גיטרה חשמלית ובס, ביחד עם נדב גורלי (מריונטה סול) על תופים וכלי הקשה.

יום חמישי, 19:30, במת הסצינה

שרית ברקן

מי שבעברה היא זמרת אופרה הפכה בשנים האחרונות לאחד הקולות הקבועים בנוף האינדי המקומי. בלי הרבה רעש וצלצולים ברקן הוציאה לאחרונה אי.פי מצויין בהפקת אורי וינוקור (שעבד גם עם אסף אבידן ועם הסיקרט סי) שמציג לראווה כישרון רב. בכל זאת, מה שטוב לרוקפור טוב לנו.

יום חמישי, 21:30, במת הסצינה

Reo

אם אתם מתגעגעים לאייטיז (וספציפית לוואם) אתם תאהבו את Reo, טריו הסינתפופ של זואי פולנסקי ואור אדרי עם לא אחר מאסף אמדורסקי על התופים. לריו יש בדיוק סינגל רשמי אחד בחוץ אבל על סמך הקטעים שהן ניגנו בעונה הקודמת של רדיו תדר (בתוכנית שלהן ״הכל מגניב״) והאווירה הכללית, אפשר להניח שאלבום הבכורה המתקרב שלהם יתברג גבוה ברשימת ההאזנות המהנות ביותר של 2014. ההופעה בפסטיבל אמורה להיות הגדולה ביותר שלהן עד כה, אז צפו להפגזה.

יום שישי, 00:15, במת הסצינה

נתראה ביערות,

צוות Andy Was Wrong. (צילום: גיא פריבס. עריכה גרפית: איתמר ברנשטיין)