לו ריד יחד עם ניקו. את הקשר בינהם יצר אנדי וורהול שגם הפיק את האלבום הראשון של הוולוט אנדרגראונד.

חורף לא בא, חורף גם לא מצלצל

פעם, באחת הנסיעות לסבתא בשבת, השמיעו ברדיו את "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג בביצוע חוה אלברשטיין. אני חושבת שזה היה בסתיו, כי זאת הייתה התקופה הזו של השנה שבה מזג האוויר לא ברור והיו קצת עלי שלכת, ומצד שני, גולדברג ודאי הייתה אומרת שכאן בארץ לא יודעים מה זה סתיו. אחרי שהשיר נגמר, נשאלנו על איזו מדינה הוא נכתב, אחי הקטן אמר שעל ישראל ואני אמרתי שאם ככה, אנחנו בטח חיים בעולם יפה ונהדר בו אין מלחמות, אין עוני ואף פעם לא חם מדי. (השיר אגב, למקרה שתהיתם, נכתב על ליטא, כי ממתי בישראל יש רק "שבעה ימים אביב בשנה"?)

המקרה הזה הוביל אותי לשתי מסקנות:

1. אני צינית ולא נחמדה
2. החורף לא יבוא כל כך מהר

ולאור המסקנות הללו, הנה כמה שירים שיגרמו לנו לחשוב שהחורף הגיע:

“נא לא למות על הדשא” של אביב גדג' הוא הראשון שבחרתי. נכון, הוא לא מאזכר חורף, אבל הלחן גרם לי לדמיין סופה. חוץ מזה, ידוע שבחורף הסיכוי למות על הדשא הוא הרבה יותר גדול.

השיר הבא, פחות מזכיר חורף משמיעה ראשונה, אבל יש בו כל העצב שבעונה הנהדרת והבוגדנית הזו, והוא אפילו מדבר על בגידה. מדובר בלא אחר מאשר Famous blue raincoat של לאונרד כהן, שהוא קצת מיינסטרים, אבל אני בטוחה שתסלחו לי.

לאחרונה, כל דבר שאני שומעת מזכיר לי את Beirut, קשה לי להחליט מה הסיבה לכל העסק, אבל זה מה שהוביל אותי לבחור בשיר Gulag Orkestar (שהוא גם שם האלבום הראשון שלהם) של הלהקה כשיר חורף נוסף. אין פה הרבה מלל, אבל במוזיקה ממש אפשר להרגיש את הקור ואת הסבל שבמקום הנוראי הזה. יאמר לזכותי שאני מאוד אוהבת חורף, אבל גם מכירה בעובדה שיש אנשים שסולדים ממנו מאוד ועל כן השיר הזה מוקדש להם.

וכמה מילים לסיום, שלשום התחלתי לכתוב טור על חורף ובערב נודע לי שלו ריד מת, התלבטתי הרבה אם להפוך את הטור ל”טור לזכרו של לו” והחלטתי שלא, כי לו לא שם זין וגם אני, מה אכפת לי בכלל מהמוות? המוות הוא הומור שחור, שום דבר, גורנשיט.

זה הילד שרץ אחרייך בשיעור ספורט אבל אף פעם לא עוקף וכל הפעמים בהן זרקו ציור שלך לפח או פסלו לך טקסט. הוא כל המורות שאמרו לך להיות בשקט, כל העיתונים שאבא שומר ואמא זורקת. הוא סתם, באמת שהוא סתם, אבל בכל זאת עצוב לי לחשוב שריד נמצא בתוך כל הסתם הזה ושעוד עשור לא הרבה אנשים ידעו שהוא היה הכל חוץ מסתם.