האיש שלנו בסוני – ירון פור על הפרויקט YP

למי שלא מכיר – ירון פור, או YP אם תרצו. אינדי מהסוג הטוטאלי – כותב, מלחין, מעבד, מפיק, עושה מיקס – הכל לבד, באולפן הביתי. תחת מעטה מסתורין די אווירירי הוא משייט לו כבר לא מעט זמן, מושמע ברדיו הקצה וב״הלם תרבות״ אבל ממשיך לעוף מתחת לרדאר של רובנו.

כשהוא לא מוזיקאי, הוא גם עורך וידאו. הוא לא הראשון ולא האחרון ובטח גם לא המוכשר היחיד (את מה שמיכאל מושונוב עשה לגרדן סיטי מובמנט כבר ראיתם?) אבל אני מודה – הקליפ שלו לBig Plans, שיר הנושא באי.פי שלו, השאיר אותי המום. ניכר שבהפקה קטנה מאד, פור הרים כמעט 5 וחצי דקות שברגעים החלשים הן סתם יפות וברגעים הטובים מדובר בחוויה מהפנטת. מה שמשאיר אותי להרהר – איזה דברים הוא יוכל לעשות אם יזכה בתחרות?

תפסנו אותו לראיון קצר, השלישי בסדרת Deeply Superficial שלנו, ראיונות קצרים שלא מפחדים לרדת לעומקו של עניין.

אתה משתתף עכשיו בתחרות של סוני. במה מדובר?

״זוהי תחרות מטעם סוני העולמית, שמתקיימת פעם בשנה ומעודדת את תחום הצילום והקולנוע. יש כמה פרסים והפרס הראשון הוא מצלמה של סוני בשווי 40,000₪! השלב הראשון הוא הצבעות ואז עוברים לשופטים, לכן כל הצבעה תעזור כאן.״

הוצאת בשנה שעברה אי.פי בכורה, Big Plans. ספר קצת עליו?

״את כל האלבום הקלטתי בבית, לבד, דרך כל השלבים שלו. כל שיר הוקלט בפערים ארוכים של זמן. האמת היא שבהתחלה הקלטתי בשביל הנסיון והכיף שיש בלהנציח שיר שקיים על גיטרה, לא תכננתי לאגד אותם אבל באיזשהו שלב שמתי לב שיש לי כבר מספיק שירים ורציתי לעשות איתם משהו. בגלל שהם לא א מתקשרים יחדיו מבחינת אווירת אלבום, אספתי אותם ל EP״ (אפשר להוריד בחינם מהבנדקאמפ.

יש לך תוכניות לעשות אי.פי נוסף? אלבום?

״כן, הכוונה הייתה להוציא אלבום אבל לוקח לי המון זמן עד שאני מרוצה משיר שאני מפיק, ואני גם יורה לכל הכיוונים, כל אחד יכול לאהוב שיר אחד באי.פי אבל לא את כולו מרוב שהשירים שונים אחד מהשני. אוסף הדמואים שאני מקליט בטלפון כבר לא הגיוני, אני מדבר על תיקיות עם תאריכים כמו בארכיון של הערוץ הראשון. מקווה שלא ייקח נצח.״

הקליפ שמתמודד בתחרות – תוכל לספר לנו יותר עליו? על הקונספט שאתה חוקר בו, רעיונות, כמה זמן לקח לעבוד עליו?

״בגלל שאני עורך וידאו, היה לי מראש רצון לייצר בעצמי וידאו לשיריי. פה היה לי ויז'ן, אני – תלוי על עץ. רציתי לייצר וידאו שלא עשיתי עדיין, מעבודה עם תלתיסט שיצר אנימציה, אפקטים שהוספתי לוידאו ועד לקטע הפיזי ועצם התליה עצמה.

הצילומים לקחו כמה שעות קשות במיוחד, בדמיון דמיינתי את זה אותו הדבר רק בלי הכאבים ברגליים מהתלייה, צילמנו כל 2 משפטים ואז הורידו אותי מהעץ למנוחה כי אתה לא יכול להישאר המון זמן תלוי הפוך. היה קשה, וזה עוד לפני שמדברים על המכוניות שעצרו לבדוק אם מישהו מתאבד בפרהסיה.

מה שבעצם קורה בעלילה הוא שרצועות מכסות אותי עד סוף הקליפ, כשאני הופך לגולם. זה די פסימי. זאת בעצם המחשה של הרעיון המרכזי של השיר, שמנסה להראות את מירוץ החיים והמרדף בזמן שגרת החיים בעיר אל מול בריחה מחוצה לה. בכל מקרה, האג'נדה הכללית היא ליצור וידאו לצד מוזיקה ככה הקליפ הבא שלי כבר בתיכנון״

קצת לעניינים אחרים – לאיזה אמן/אלבום אתה מאזין בימים אלה? 

״תלוי מה אני עושה, אם אני באוטו יש לי את המוזיקה לאוטו, כרגע אני על Incubus, באלבום האחרון שלהם If not now when שהתחלתי לאהוב מחדש אחרי שפסלתי אותו כי הם כבר לא עושים מוזיקה כמו בעבר ונהיו קצת חלביים. זאת להקה שלימדה אותי להשתמש בגיטרה אחרת, למדתי המון מצפייה בהופעות.

כשאני עובד על המחשב אני על רגוע, בעיקר ביורק, לא משנה איזה אלבום, מת עליה. כיף לשמוע אותה עם רמקולים טובים, בא לך לגעת בביטים האלה, יש לה אלבום מ-2007 בשם Medulla שנעשה כמעט כולו מווקלס, היא אירחה כל מיני אומנים שיעזרו לה – מייק פאטון עשה לה ביטבוקס. מעוררת השראה בעייני.״

לסיום – עם איזה אמן ישראלי היית רוצה לעבוד?

״אני כרגע יוצר מאחורי מחשב ונוח לי עם זה בנתיים, אבל אני יכול להגיד שאני מאוד אוהב את אפרת בן צור, ארז לב ארי, ושלי ורותם – שהגעתי למוזיקה שלהן ממש לאחרונה ואהבתי את הסגנון. בכל מקרה, אני לא במקום כזה. עדיין.״

— — —

הצביעו לירון בתחרות של סוני כאן והאזינו לאי.פי הבכורה שלו כאן. בכל מקרה, פור הוא יוצר לא שגרתי גם בנישה מאד לא שגרתית ואני מאד מחכה לדברים הבאים שהוא יעשה. (צילום: עדיאל דוד)