אני שירי, בת עשרים וחמש מתל אביב. סטודנטית ללשון ולספרות ביום, עורכת וכותבת במגזין בלילה ומחלטרת בהייטק באין ביטווין כדי לאפשר את הקרקס הזה (סוד: לא מאפשר).
להלום מוזיקה באמצעות מילה זה אתגר – "לרקוד על ארכיטקטורה", אומרת המימרה השחוקה והפסימית, ואני כאן כדי להפריך אותה או לפחות לגרום גם לריקוד המרוחף הזה להיות מעורר בדרכו.
חוץ מלקושש מוזיקה ולרקוד עליה אני אוהבת לקרוא ולכתוב שירה, לגמוע יין אדום בברים חסרי אופי ורמקולים ניידים (המוצר האנדרייטד של העידן).
