קבלת שבת, הגרסה האלטרנטיבית – נעמה הכהן בדרך לכבוש לכם את הלב (ראיון)

הכירו – נעמה הכהן. בשקט בשקט ובלי רעשים וצלצולים היא מטפסת על פסגות חדשות ומכוונת רחוק וגבוה, אולי הכי רחוק וגבוה – הלב שלכם. עם יצירה אישית וחשופה ויכולת לגעת בזרות, בפרידות, באהבה, היא עושה את זה מהמקום המיוחד מאוד שלה. הכהן חריגה בנוף המקומי מהרבה סיבות ואולי בגלל זה היא מוכרת הרבה פחות מרבים מחבריה לז'אנר, ולא בצדק. יש לה המון כישרון ואני מקווה ומאמין שהשנה הקרובה תאפשר לה לפרוץ לתודעה של כולנו, ואם היא תצליח באמת אז גם ללב.

היי נעמה! קודם כל הוצאת לפני תקופה סינגל בשם קבלת שבת, שיר מאוד פרובוקטיבי ולא פשוט, בטח לסביבה הדתית, ומצד שני מאוד לא מאשים. איך את מסבירה את זה?

"אני חושבת שכשאתה זר בתוך קבוצה, בטח גדולה כל-כך, אתה אפילו לא מדמיין את היכולת לשנות את האחרים. על אף שהשיר הוא לגמרי לא שיר דידקטי, הוא כן נותן פרספקטיבה. אנשים דתיים כן פנו אלי לגביו ואלה והמשותף לכל אלה שעשו את זה שם באו עם איזשהו מטען, תחושת זרות בתוך הקהילה דתית, בין אם זה בעקבות השקפת עולם שונה, נטייה מינית או סטייה קצת ממה שהמשפחה מאמינה בו. כל אלה הרגישו את הדבר הזה, את חוסר ההתאמה שהשיר מדבר עליו.

לאלה שכן ניגשו ודיברו, הייתה  איזו תחושה של זרות בתוך הקהילה הדתית. בין אם זה בעקבות השקפת עולם, נטייה מינית או סטייה מהמשפחה מאמינה בו. כולם שם הרגישו את הדבר הזה שקוראים לו חוסר התאמה".

כל השירים שלך הם מכזה מקום אישי?

"השיר הזה באמת מאוד אישי, הוא לחלוטין חוויה שלי. גם מבחינת השירים באלבום – אפילו אלה שלא כתבתי (שירי משוררים של אלישבע גרינבאום ולאה גולדברג) בעצם מרגישים כאילו מישהו אחר תירגם את ההרגשות שלי".

אילו אומנים משפיעים עליך?

"אמיר לב, smog ,the knife ,tori amos, אלישבע גרינבאום, סיגל בן יאיר ולימור נחמיאס".

ומה את שומעת עכשיו?

"עכשיו אני בחיפושים למשהו שונה ממה שאני תמיד מקשיבה לו אבל נתקעתי על מלכה שפיגל אז נראה שלא כל כך הולך לי. היא פשוט מעולה!"

בנוף סצינת האינדי הישראלית, את חריגה כבר מעצם זה שאת חיה ברחובות. את מרגישה שהאלבום הזה היה נוצר אחרת אם היית גרה בתל אביב? 

"יש ברחובות משהו מאוד מאוד רגוע. יש משהו בשגרה היומיומית הפשוטה שלי שפותח איזשהו מרחב אחר של יצירתיות. ברחובות אני מרגישה שאני עושה יותר ממה שאני יכולה בת"א. גם מבחינה של לכתוב ולהלחין יותר וגם מבחינת זה שבשנה האחרונה התחלתי להפיק את ערבי הבואהנה, שזה ערב שאירחתי בו להקות שעושות מוזיקה אלטרנטיבית – חבר'ה מת"א שבאו להופיע ברחובות. יש בו בית מיכל ואת פסטיבל סרטי נשים ופרויקטים מגניבים ודברים של מכון ויצמן. יש פה חיים ברחובות, קצת צריך לחפש אותם אבל בסוף מוצאים".

את משתתפת בתחרות האינדי-סקר עכשיו. את יכולה לספר מה זה?

"זאת תחרות מגניבה שמאפשרת לקהל לבחור מי הלהקה שתפתח את פסטיבל האינדי-נגב, יש שבע להקות שמתחרות ואני ביניהן. הקיק שלי זה לא תחרויות באופן כללי, אבל התחושה הפעם אינטימית וזה שזה לא מסחרי ונורא נקי ונעים עושה את ההבדל. זאת אחלה של הזדמנות לכולנו".

האלבום צפוי לצאת בתחילת השנה האזרחית החדשה. את כבר מרגישה את הסוף?

"אני לגמרי מתחילה להרגיש את הסוף. כבר תכף סינגל שני, מתחילים לעבוד על קליפ, עושים מאסטרינג של האלבום. זה כיף מאוד. בכלל העבודה על האלבום עם בנימין אסתרליס (מורפלקסיס) הייתה ממש ממש כיפית וכל פעם שנפגשנו הרגשתי שאנחנו נפגשים ומשחקים. האלבום הזה זה מגרש משחקים אחד גדול וזה פשוט כיף. יש לי גם הרכב מדהים – תומר ביתן, נטע אירמאי, דני רווה התחיל כמתופף תומך ואז וגיא ביבי החליף אותו. אני לגמרי מתרגשת".

אני מאחל לנעמה המון בהצלחה. יוצרים חריגים בנוף זה תמיד טוב, ואם הם מוכשרים כמוה מה טוב. האזינו כאן ל"קבלת שבת" ועקבו אחריה בפייסבוק.