לאיסלנד ובחזרה: מייקסטיפ אורח

איסלנד היא מדינת אי מרוחקת וקרירה, שיש בה המון טבע ומעט אנשים. מתוך אותם מעט אנשים, יש המון מוזיקאים. חלקם מוכרים מאוד (Of monsters and men, סיגור רוס, ביורק) וחלקם לא הצליחו לחדור לתודעה עולמית. אני לא בטוח אם אלה הנופים המרהיבים, השורשים הוויקינגים או האוויר המכושף (כך אומרים) שגורמים לריבוי המוזיקאים במדינה, אך אני יכול להבטיח – קורה שם משהו מיוחד.

המוזיקה אליה זכיתי להיחשף היא בעיקר אינדי, שנוטה לאינדי פולק ולאינדי אלקטרוני. המשותף בהחלט לכל השירים היא האמוציונליות, בין אם זה רוגע אינטנסיבי, או קצבים סוחפים – הכל מאוד רגיש בעיני, מה שגורם לי להתחבר כל-כך למוזיקה הזאת. השיר הפותח, Isjaki (קרחון בעברית) של סיגור רוס, נשמע כמו התחלה לפסקול מעולה שלסרט פנטזיה, מה שמעלה את האפשרות שיש נגזרות טובות לאמונה באלפים, שרווחת אצל הרבה איסלנדים, אך גם נגזרות פחות טובות כמו דחיית בניית כביש מחשש לפגיע באדמה של האלפים (סיפור אמיתי!).

ואני? עדיין לא ביקרתי באיסלנד, אך מתכנן ומקווה מאוד להגיע לשם בקיץ הקרוב, לפרוייקט התנדבות חלקאית (או גינון וייעור). מלבד החוויה הזאת, אם אזכה לשמוע בהופעה חיה חלק מהאמנים שכללתי במיקסטייפ, כנראה שאצא משם עם השראה בכמויות מסחריות. מקווה שתהנו מהחצי שעה הקרובה, ושתצליחו לטעום ממה שלטעמי – יש לו טעם של קסם. (הערת העורך: אהבתם? נסו את הסאונדקלאוד של רם)