תל אביב-איסטנבול: פסטיבל SOUND PORTS חוגג את הקשר השכוח בין שתי תרבויות מרתקות

פסטיבל SOUND PORTS יתקיים בתל-אביב בין ה- 9-11.3 ויחגוג את שיתוף הפעולה התרבותי ההולך ונרקם בין תל-אביב ואיסטנבול. כמעט במקביל, ב- 10-13.3, יתקיים פסטיבל המראה שלו באיסטנבול עצמה. לרגל המאורע, איתמר קלוגר מהרכב הפיוז'ן האוריינטלי Cousins כתב לנו על הסצינה המוזיקלית שמבעבעת לנו תחת הרגליים ועל ההופעות שאתם לא רוצים להפסיד.

– – –

מסתובבת איזו שמועה על פיוס דיפלומטי בין טורקיה לישראל. אני לא קורא חדשות אז אין לי מושג לגבי טיבו, אבל אם זה עזר ליוזמי פסטיבל SOUND PORTS שיתקיים ב- 9-11/3 וחולק את אותו הפוסטר עם ליין הופעות מקביל של אמנים ישראלים באיסטנבול באותו סופשבוע להביא לארץ את גל האמנים הקרוב מטורקיה, אז אני אומר "יאללה סולחה", בואו והשתלטו לנו על העיר!

האמת היא שמבחינת קשרי תרבות בין ישראל לטורקיה זהו אינו תקדים – לפני שנתיים התברכנו בזמרת האלמותית Selda בפסטיבל הגרוב, בקיץ האחרון זכינו לביקור של להקת Baba Zula בבארבי במסגרת אירועי לילה לבן בואך כניסה חינם, ולמרות שנכון יותר יהיה להגיד שהם ציננו את בום פאם ו-RadioTrip ולא להפך, זה עדיין היה ערב מרגש קונספטואלית, אולי במיוחד תחת השנאה ששררה כאן. באותו קיץ זכינו גם לרי-אישיו (הוצאה מחודשת על ויניל) מבית "פורטונה רקורדס" לתקליט המצוין של גרצייה, נערה-כוכבת-זמרת עם בוזוקי ממוצא טורקי בשנות השבעים וכיום מפיקת חינות, מה שהכניס למצעד החודשי של גלי צה"ל לרגע חסד קצר רצועת חפלה-בנגר במקצב תשע שמיניות בשם Rampi Rampi. אך מעתה חלאס רפרנסים היסטוריים: מדובר בקונקשן של אמת ואנשאללה, אנחנו רק בתחילתו.

מאז גל הרוק והפולק הפסיכדלי המטריף שגאה בטורקיה בסבנטיז ומשגע עד היום דיגרים של תקליטים מכל העולם וגם מאזינים מן השורה, דברים טובים ממשיכים לקרות באימפריה מצפון. החורף הזה צפויים לנו, חובבי הסוגה המזרחית בכלל והטורקית מודרנית בפרט, כמה הופעות שוות דיבור.

החשובה מבניהן היא של בּוֹרְחָאן אוּצָ'ל, שהוצג כג'אזיסט טורקי בפורטלים, ואיכשהו נראה לי שהוא יענה טוב יותר להגדרה פרקשניסט חוקר. מדובר ברב אמן בקנה מידה אזורי נרחב שמגיע חמוש ב- Istnabul Oriental Ensamble, איתם יביא כנראה ערב קלאסיקות פולקלור עות'מניות, מוקפדות וראויות, ובתקווה גם כמה נאמברים מהפרויקט האחרון שלו עם ה-Trakya all stars, איתם שחרר ב-2011 אלבום חשמלי מהפנט. כשאלה מגובים בנבחרת גרוב אחרת משלנו עם שם שעושה לי דה ז'ה וו למשפט הקודם – שי צברי And the Middle East Groove Allstars, סף הציפייה וההתרגשות עולים ובצדק. את האוריינטאל אנסמבל המפואר נזכה לשמוע גם בג'אם בשאפה בר ביפו בשיתוף הראל שחל והעותמנים, הנציגים המקומיים בקטגוריית אנסמבל טורקי סטייל Salim Sesler + מסיבת רחוב. חן חן.

מה שמעניין במוזיקה הטורקית בעיניי הוא שכמעט בכל בכל ז'אנר (פולק, רוק, פופ, היפ הופ, אינדי, אלקטרוניקה) נמצא גוונים אוריינטליים מזרחיים. אין כמעט יצירה חפה משורשים: הכל מכיל את הגוון הלאומי, השואב את צבעו הייחודי הן מתורת המקאם העתיקה שזכתה שם לתור זהב, והן מהשפעות וודסטוק ביטלסיות משמעותיות שגאו באסיה הקטנה בשנות השבעים. כך, במסורת מוזיקלית עם שלושה תווים לגיטימיים לנגינה רק במרווח שבין דו לרה, סביר שנקבל יצירה מרתקת שמתאפיינת ברמת פיוז'ן גבוהה וחדשנית, ועוד לא התחלנו לדבר על מקצבים ומשקלים. גאיה סו אקיול היא זמרת ואמנית עצמאית, כוכבת עולה בטורקיה ולאחרונה גם באירופה שעושה אינדי קברטי, נשי, חצוף וטורקי.

הדיג'יי באריש K כבר ביקר בכמה מהחללים החשוכים והאפלים של הלילה התל אביבי, והפעם הוא מגיע לדייגו סאן ולרוטשילד 12 כ- INSANLAR, כלומר בליווי נגנים נוספים. באריש K יספק אסיד פולק אלקטרוני משובח, שופע צלילי סאז בגלמה, הכלי הלאומי והחביב עלי מבין המיתרים המזרחיים.

סקרנות וחשק עולים בי גם נוכח הגעתו של הפרח האוריינטלי, דיג'יי-פרודוסר מחמאט אסלן (שחולק שם דומה עם אחמט אסלן, פולקיסט סינגר סונגרייטר כורדי; לא להתבלבל), שמבשל דייסה טורקו-ביטית סמיכה ומעניינת בסגנון החמאם האוס איתו הוא מזוהה, לקראת הגעתו לכולי עלמא.

– – –

כדי לחמם מנועים, איתמר רקח פלייליסט פסיכדליה מזרחית ופלייליסט אלקטרוניקה טורקית שיכניסו אתכם לאווירה. כרטיסים כאן.