מהביצה אל הבארבי: דן דויטש כותב על All Them Witches
ההגדרה של צמרמורת היא "רעידות בלתי נשלטות של הגוף לצד הזדקרות של השערות". נשמע רע, אבל בעצם די מדהים. למוזיקה יש קסם בלתי מוסבר, כמו כישוף וודו. כשהצלילים פוגעים בעור התוף, נכנסים לגוף בליטוף חם וזורמים בוורידים שמתמלאים באושר, כל הבלאגן והכאוס שמסביב נעלמים. במשך כמה רגעים אפשר לשכוח מהכל ולהתרכז במלודיה, בקצב, בליריקה, בסאונד. אפשר לתת למוזיקה לספר את הסיפור ולמוח להרכיב מציאות אחרת. כשאני מוצא מוזיקה חדשה שעוד לא שמעתי, והיא פוגעת בנקודה שעושה לי צמרמורת, אין מאושר ממני; זה כמו לגלות עולם חדש. כך קרה לי כששמעתי לראשונה את All Them Witches.
לא האמנתי שמשהו כזה קורה עכשיו, בזמן שאני חי. האלבום הראשון שנחשפתי אליו היה האלבום השני שלהם, Lightning at the Door. היה בו סאונד גדול, מלודיות חכמות, ליריקה פואטית וציורית וארגון מוזיקלי גאוני. הבס היה מפחיד, הגיטרות שרו בלוז, ולתופים היה סאונד גדול ושמן, עם גרוב מיוחד שלא שמעתי כמותו. את כל זה עוטפים קלידים שנותנים אוירה של קסם ושירה מכשפת. בעיניי צ'ארלס מייקל פארקס ג'וניור (בס ושירה) התמונה מעט שונה והכלים הם כולם גיטרות: "אני מנגן בס כמו גיטרה, אלן מנגן קלידים כמו גיטרה ואפילו רובי מנגן תופים כמו גיטרה".
האלבום התנגן אצלי בלופים ובכל האזנה נתגלה אליי משהו שעוד לא שמתי לב אליו במיקס. אפשר לשמוע אינספור השפעות ביצירה שלהם, אבל All Them Witches הגיעו למשהו חדש – לסאונד ייחודי ואווירה מיסטית. זה בלוזי-דרומי, כבד ומלוכלך – ממש ביצתי. באותה עת מצליחה הביצה הזו להיות, איכשהו, פסיכדלית ומלטפת. הקשבתי לאלבום שעון אחורה, עצום-עיניים ובדמיון משתולל. דרך לתאר את החוויה היא אולי הקלי המופתי החדש שהוציאו לאחרונה, סרטון אנימציה של האמן צ'אד ואן גאאלן, שמלווה את השיר Dirt Preachers מתוך האלבום החדש, Dying Surfer Meets His Maker. הוידאו מתאר מסע של מכשף שמטרתו להגיע לאיזושהי ישות-על ולתת לה "משהו" לשים על הלשון. הוידאו אמנם נתון לפרשנות, אך מבחינתי הוא סמל לחופש מחשבתי ויצירתי.
את האווירה מעבירים All Them Witches לא רק במוזיקה. הגרפיקות שלהם תופסות גם הן מקום קריטי, בין אם בלוגואים, עטיפות לאלבומים, פוסטרים או עדכון שוטף של תמונות פילם באינסטגרם. על כל אלו מופקד רובי סטבלר המתופף שמצייר, מצלם, מעצב ולמעשה ממתג לחלוטין את הלהקה. המוזיקה והויז'ואל הולכים יד ביד ומעשירים זה את זה בצורה מושלמת.
מאז הקמתם ב- 2012 בטנסי, הספיקה הלהקה לשחרר שלושה אלבומים ושני אי.פים שזכו להערכה רבה ומידית בקרב הקהל של ז'אנר הסטונר-סייק רוק, שהולך וגדל. בטור הזה הם הספיקו לחרוש את אמריקה הצפונית, ואת החלק האירופאי יפתחו בתל אביב. יתגברו אותם Tiny Fingers המצוינים עם פוסט רוק מהחלל החיצון ו-The Great Machine שייצגו את הסצינה הסטונר-סייקית המקומית.
– – –
All Them Witches יופיעו בבארבי ב-24.2. כרטיסים כאן.
