נעורי פרא ותבונה: בלקוני אנד ביונד באי.פי ראשון (בכורה)

לא חשבתי שאמצא את עצמי מתאבלת על לכתן של תקופות מוזיקליות בגיל עשרים וחמש, אבל ככל שאני חוזה בגלגול נשמות של להקות מהניינטיז אל גילומי האלפיים המסותתים שלהן ומתרגשת עד גיחוך, כמו האלבומים הנפלאים של ספידי אורטיז, הופ אלונג וגירלפול שיצאו בשנה האחרונה, אני מבינה שאני בצרה. בשפע הצלילי, המכשורי והאינפורמטיבי עד פחד שאנחנו חיים בו, בלתי אפשרי כמעט להסתפק בצלילי אינדי מוסכיים ורזים. קשה עוד יותר להיות האדם שמסוגל ליצור אותם: זה ששדי המודרנה פסחו על סף דלתו המסומנת, והשאירו את חוויות הבכורה שלו בחיים.

מאז שהוקמו בתחילת 2013 גיבשו מעיין עובד (שירה, גיטרה), אלירן אלקיים (גיטרות, קלידים), אור דיין (בס) ואוריה גואטה (תופים) סאונד מדוייק של נעורי פרא ותבונה – סאונד שחציו פורקן סמי-פאנקיסטי משולהב וחציו ריסון אינטליגנטי, רומנטי, נחלתם של הילדים הטובים. ההכלאה בין שני הקטבים מצאה לה מימוש בתחילת הניינטיז כשלהקות כמו פייבמנט, דיסממברמנט פלאן והיורשים העיקריים שלהן – דת' קאב פור קיוטי, מודסט מאוס, השינז וברוקן סושיאל סין תפסו תאוצה. שמחות חיים ותוגות מלוחלחות עיניים השתרגו באלבומים לצד כעס טינאייג'רי מאוגרף, וכל צעיר שלבו לא זר לו יכל למצוא את עצמו שם. הרוחות המוזיקליות נשבו מאז לכיוונים אחרים בתכלית, כך שלשמוע אי.פי כמו זה שבלקוני אנד ביונד ישיקו בעוד כמה ימים באוזןבר זה בגדר נס, כאילו שהרביעייה ננעלה בסט של גארדן סטייט וניצלה מהשחתה. 

עובד, שלצד הקול וההגשה העמוקים-עד-לטבוע שלה אמונה גם על הטקסטים והלחנים, כתבה לאי.פי הבכורה של בלקוני שישה שירים נפלאים: "Breathe Again", השיר הפותח ואחד הטובים שבהם, הוא וידוי סוחף של דוברת חסומה רגשית ויציאתה הבלתי נמנעת אל עולם של אור, חמצן ורכבת הרים אמוציונאלית; "Mine", הסינגל הראשון, מכיל הופעה מעולה של גואטה ועדינות חשמלית יפיפייה וכולו כנות ותום. את הצדדים האגרסיביים יותר תשמעו ב"Bicycle Lane", מנטרת עצבים ותסכול של אהבה בלתי ממומשת וב"I", בו עובד מגלמת את תאומתה האבודה של זואי דשאנל. אי אפשר שלא להזכיר את "Drive" שאמנם לא חותם את האי.פי אבל מהווה שיר סיום אולטימטיבי (ליחסים, לחיים, לתאונת פגע וברח).

ובאמת: האי.פי של בלקוני אנד ביונד הוא הדבר הכי נכון ששמעתי לאחרונה. הוא נכון כי הוא אנטיתזה לנכונות הריקה שמטפסת מעל פתחי ביוב בואכה שינקין או אלנבי פינת בית הכנסת הגדול. במוזיקה של בלקוני אנד ביונד אין ניאון, אין טריפים, אין אסתטיקה מפוארת; אין דבר להסתתר מאחוריו בשם המיתוג. תקרעו את ההיפסטריות המנוונת מכל מסיבת גג מתאמצת ואתם יודעים עם מה תשארו. עם מרפסת. 

— — —

בלקוני אנד ביונד ישיקו את האי.פי שלהם באוזןבר בתל אביב ביום שבת, 12.3. כרטיסים פה. (צילום: דוד חברוני)