חיה מילר – +1 (סטרים)

בריאן אינו אמר פעם על ״הוולווט אנדרגראונד וניקו״, שאמנם מכר בתחילת הדרך רק כ-30,000 עותקים, ש-״כל מי שקנה אחד התחיל להקה״. חיה מילר עוד לא מכרו 30,000 עותקים, אבל גם הם, כמו הוולווט אנדרגראונד, לא מפחדים לצלול לקרביים של המציאות היומיומית, האנטי-סקסית, המכוערת. כמו הוולוט אנדרגראונד, הם זוכים לקהל מעריצים מסור ונאמן ולשבחים מקיר לקיר מהמבקרים, לצד קריאה קבועה, כמעט מתחננת – מיינסטרים, אמץ אותם לחיקך. לא תצטער.

שלוש שנים עברו מאז ״חיי מדף״, אלבום הבכורה הפנומנלי שלהם, משיאי הרוק העברי של המילניום עד כה. עכשיו הם משחררים את ״+1״, אלבום שני, וניתן כבר להקדים ולסכם שהוא צפוי לקצור שבחים רבים כקודמו. באלבומם החדש חיה מילר (קוסטה קפלן, סתו בן-שחר ואודי בונן) בוגרים יותר ומפוקסים יותר, בלי לאבד ממשובת הנעורים, מהטקסטים השנונים וההגשה היחודית של קפלן, לצד עבודת הגיטרות והתופים המצויינות והעקביות של בן-שחר ובונן, שיוצרים סאונד חי ובועט, מהסוג שמצליח להישמע בלתי-מתאמץ ומלא מחשבה בו זמנית. משיתוף הפעולה עם רדיוטריפ, ״לילה מבחירה בתחנת המשטרה״, ועד ״זה הכל״, +1 הוא מסע למוחם ונפשם של אנשים שעבור רובנו הם גם קצת עצמנו, ועבור האחרים – הם בכל זאת שווים הצצה או שלוש.

לא אלאה במילים מיותרות. במקומן, הנה מה שכמה מהמוזיקאים המקיפים את חיה מילר, בינהם כמה מהשמות הבולטים בסצינה העצמאית המקומית, היה מה להגיד על האלבום ועל שיריו. בסוף הדברים אנו מביאים לכם, בבכורה בלעדית, את ״+1״ במלואו.

— — —

רם אוריון על ״+1״: "קוסטה קפלן הוא בעיני אלוף הארץ בקופירייטינג לא מסחרי, כפי שניתן להתרשם מהטקסט שיכול לגעת בכל מי שנמצא בצד האלטרנטיבי של החיים.  מעבר לזה הוא גם מלחין מעולה  עם להקה בעלת קו סגנוני מובהק לא פחות מהמילולי. השיר הזה הוא גם דוגמא מצוינת לפאזה מוגברת הגרוב מצד חטיבת הקצב של חיה מילר, מוגשת על מצע של אורגן  מדוסטרט בנדיבות אין קץ."

נצ'י נצ' על ״אל הנהר ובין העצים״: "ברלין זה שיר גדול. מעבר לעובדה שהתלהבתי מהלחן וההפקה, הטקסט וליתר דיוק האופן בו חיתוך המילים והניסוח נעשה (מה שנקרא בשפת עמי "פלואו") העיף לי את הצורה. מן שירה מאיר אריאלית לא מתאמצת, נינוחה ומצחיקה. יופי של שיר."

הילה רוח על ״שמועה״: "חיה מילר חברים שלי טובים, אז אל תסמכו עלי, אבל בכל זאת תסמכו עלי. הפעם ראשונה ששמעתי את השיר "שמועה" היתה בזמן הופעה ואני זוכרת את התחושה כששומעים שיר שהוא שלם, שלא לומר, להיט בעולם המונחים שלי. אסימונים נופלים, לבבות בעיניים. מיד רציתי להפסיק תהופעה ולהגיד להם שזה שיר מעולה, אבל התאפקתי. עם טקסט מדוייק להחריד על הטרגדיה וההרס במשיכה של של סופים, בעצלות האנושית להתגבר או ללכת מאיפה שכבר מקולקל, לחן ועיבוד סמיכים וכהים וליינים שהם מסיבה.  נראה לי שזה השיר האהוב עלי באלבום הזה. "עכשיו אתה לא רוצה להיות שם / אבל אם לא אתה תשן איתה מישהו ישן״. קוסטה שר וכולם מהנהנים. תכלס."

עמיר לב על ״הבדיחה״: "אני שומע ונהנה מהאלבום היפה והחדש של חיה מילר, אבל נצבט לי הלב כי אני מרגיש שאני בן 54. הכל בועט הטקסטים והגיטרות, וקוסטה קפלן יודע מה הולך ולא נכנע. הוא קורא לשיר הבדיחה ובפזמון הוא אומר "כי בכלום מתחלקים בשווה בין כולם״."

שלום גד על ״עוד ער?״: ״זה האלבום הכי טוב אי פעם. גילוי נאות: אני אוהב את חיה מילר. אתה שואל את עצמך: כמה להקות כאלה יש לנו כרגע בסביבה? בתקופה שבה הבחירה היא בין אינדיוידואליזם קיצוני (אני אעשה הכל לבד) לבין שבטיות יצרית שבה לאף אחד אין זהות משלו (בואו נרקוד!), מסתבר שלא הרבה. לבחורים האלה יש את האומץ לשלב בין השניים – האנרגיה היא אנרגיה של ביחד, הזהות היא הכי אישית שיש. או במילים אחרות, זה רוקנרול בצורה היפה והצודקת שלו.

הם עושים את מה שלהקה אמורה לעשות: מנגנים הכי טוב ביחד כשהם לא מסכימים על כלום ושרים טקסטים שנשמעים נכון גם כשלא שומעים את המילים. אני אמור לבחור שיר מהאלבום החדש ולכתוב עליו כמה מילים, רציתי לבחור את "עוד ער" ולכתוב עליו סיפור קצר בסגנון "אני זוכר את הפעם הראשונה שבה שמעתי את השיר הזה…", הבעיה היא שאני לא זוכר שהייתה פעם ראשונה. זה כאילו הכרתי אותו מאז ומעולם. לפעמים מרגישים את זה עם שירים שהם חיקוי של משהו שכבר קיים, אבל השיר הזה תמיד נשמע לי מקורי לגמרי. כל צליל שלו. זה יותר כמו לפגוש שוב חבר ותיק שתמיד היה לך ולא ידעת. זהו, זה כל מה שיש לי לומר על השיר הזה. מיסתורין. מיסתורין ורוקנרול.״

— — —

חיה מילר ישיקו את +1 בבארבי ב-4.6. אורח מיוחד: נצ'י נצ'. איוונט כאן. האזינו ל״+1״ בבכורה בלעדית כאן. (צילום: גאיה סעדון)