״האלבומים שלי נמצאים במקום נוח שבו לכל אחד יש אישיות משלו, אבל יש איזשהו קו מודע שמחבר ביניהם.״ – ראיון עם Wild Nothing

ג'ק טייטום עוד לא בן 30 ומאחוריו כבר שלושה אלבומים, שלושה EPs ומקום של כבוד בקרב חובבי האינדי. כמעט כל דבר שהוא מוציא תחת ידיו זוכה לתמיכה ולביקורות נלהבות, וכך גם האלבום האחרון שהוציא תחת השם ווילד נאת'ינג, Life of Pause. זהו האלבום המורכב והמגוון ביותר שטייטום הקליט עד כה ובו הוא יוצק סגנונות שונים אל תוך תערובת הדרים פופ / שוגייז שהפכה לסימן ההיכר שלו. כעת, במסגרת סיבוב ההופעות עם האלבום, הוא והלהקה שמלווה אותו מגיעים לישראל. לקראת ההופעה זכיתי לשאול את טייטום כמה שאלות מסקרנות.

היי ג'ק! ראשית אני חייבת לשאול – לא הצלחתי למצוא הסבר בשום מקום – מה המשמעות מאחורי השם Wild Nothing? איך ולמה בחרת אותו כשם הבמה שלך?

"אני לא חושב שזה ממש שם במה. בזמנו, אהבתי את הרעיון להציג את הפרויקט המוזיקלי שלי בתור להקה ולא בתור בן אדם אחד. העניין הזה היה די נפוץ כשהתחלתי להקליט מוזיקה ב-2009, אז המון מפיקים ויוצרים שהקליטו בבית שלהם פרצו לתודעה. אהבתי את העמימות שבשם, הרגשתי שאני יכול לגדול איתו ולזרוק כל מיני רעיונות מבלי שאנשים יבטלו אותי כסתם עוד "סינגר-סונגרייטר", אם כי אני מרגיש שהיום למונח הזה יש קונוטציה פחות שלילית. לגבי המשמעות, אני לא באמת יכול לומר שיש אחת. בסופו של דבר אלה סתם מילים, אבל אני חושב שיש איזשהו רגש מאחוריהן. עבורי, הרעיון של כלום, "Nothing" הוא רחב מאוד.

ערכת לאחרונה שרשור AMA (Ask Me Anyhing) באתר Reddit. אני חושבת שזו דרך מצוינת לשמור באמצעותה על קשר עם המעריצים. אינטרקציה עם הקהל היא משהו שחשוב לך?

"אני חושב שכן. אני בהחלט לא פעיל ברשתות החברתיות כמו מוזיקאים אחרים, אבל זה תמיד היה ככה אצלי. אני חושב שהאינטרקציה הזו היא טובה ושכדאי לנסות להתחבר לקהל. יש לי הרבה מזל שיש אנשים שמתחברים באופן רגשי למוזיקה שלי, אני מאד מעריך את זה. השרשור ב-Reddit היה דרך ממש כיפית לשוחח עם המעריצים, אבל האמת היא שאני נהנה יותר לדבר עם אנשים אחרי ההופעות מאשר באינטרנט. הראש שלי לא תמיד שם, לכולם יש ימים רעים, אבל אני מנסה לדבר עם מעריצים בהופעות כמה שאני רק יכול."

היית מאד צעיר כשהקלטת את האלבום הראשון שלך, Gemini. האם האישיות והטעם המוזיקלי שלך השתנו מאד מאז? האם אתה חושב שלכל אחד מהאלבומים שלך יש אישיות מוזיקלית משלו?

"לחלוטין. אולי האישיות שלי לא השתנתה כל כך, חוץ מהשינויים הרגילים שהיית מצפה לראות ככל שאדם מתבגר. תמיד הייתי אדם די מופנם, אבל אני יותר בטוח בעצמי היום מאשר הייתי בגיל 20 כשהקריירה המוזיקלית שלי התחילה. אני חושב שהאלבומים שלי נמצאים במקום נוח שבו לכל אחד יש אישיות משלו, אבל יש איזשהו קו מודע שמחבר ביניהם. אני חושב שזה תלוי את מי את שואלת – בטוח יהיה איזה חכמולוג איפשהו שיגיד לך שכל המוזיקה שלי נשמעת אותו דבר, ומישהו אחר יגיד שהאלבום החדש שלי שונה לחלוטין (לטוב או לרע)."

עבדת עם הרבה אנשים על Life of Pause, האלבום האחרון? איך אתה מרגיש לגבי שיתופי פעולה, בהתחשב בזה שאתה כותב ושר את המוזיקה שלך בעצמך ומנגן על מגוון כלים? יש איזשהו מוזיקאי שממש היית רוצה לשתף איתו פעולה?

"לא עבדתי עם הרבה אנשים על האלבום, אבל דווקא הוא עבר תחת יותר ידיים מאשר האלבומים הקודמים שלי. נמנעתי באופן עיקש משיתופי פעולה עד היום, אבל אני מתחיל לראות יותר יתרונות בהם ככל שאני מתבגר. למדתי שאתה יכול לעבוד עם מישהו אבל עדיין לשמור את הידיים על ההגה, אם את מבינה למה אני מתכוון. כשעבדתי על האלבום הזה לא הרגשתי בשום שלב שהוא לא תואם את החזון שלי עבורו, אבל כן נתתי ליותר דעות להשפיע עליו מאשר בעבר. יש מיליון מוזיקאים שהייתי רוצה לשתף איתם פעולה, אבל הניסיון לימד אותי שדברים נוטים להסתדר מעצמם והאנשים הנכונים מגיעים לנגן איתך דווקא מבלי שתצטרך למצוא אותם."

איך אתה כותב שיר? מה בא קודם, המוזיקה או המילים?

"המוזיקה תמיד מגיעה קודם עבורי. כל השירים שלי מתחילים על גיטרה, גיטרה בס או קלידים. לפעמים אני בונה את השיר סביב איזשהו מבנה של אקורדים, ולפעמים יותר סביב אווירה או משהו מופשט. זה באמת תלוי בשיר. המילים הן לרוב השלב האחרון אם כי אני יכול לומר שהמלודיות הקוליות מוצאות את דרכן אל תוך השיר יחסית מוקדם, ואז אני כותב מילים שמתאימות להן."

יש איזשהו מקום מסוים שאתה אוהב לכתוב בו שירים? כתבת פעם שיר במקום או בזמן בלתי צפוי?

"לא נעים לי לומר, אבל אני ממש משעמם במובן הזה. כמעט כל שיר שאי פעם כתבתי הוא תוצאה של ישיבה ארוכה ליד שולחן העבודה."

איך אתה מרגיש בנוגע לכל הדברים שנלווים לקריירה המוזיקלית שלך – ראיונות, הופעות חיות וכדומה?

"כבר התרגלתי לזה, אבל חלק ממני עדיין מרגיש לא בנוח עם תשומת הלב. הכל יחסי עבורי, ואני לא מרגיש שמגיעה לי תשומת לב מיוחדת. אין לי שום בעיה להתראיין אבל הראיונות נוטים לחזור על עצמם (בלי להעליב!). אני הכי שמח כשאני כותב ומנסה להיות יצירתי, אבל לתת הופעה טובה יכול להיות מתגמל באותה מידה."

האם אתה עדיין מוצא את עצמך לחוץ לפני הופעות חיות?

"כמעט בכל פעם, אבל התחושה הזו עוברת כמעט לגמרי ברגע שאנחנו מתחילים לנגן. הופעה חיה תלויה כל כך הרבה במצב הרוח שלי. סיבובי הופעות מלאים בכל מיני פרטים קטנים שיכולים להישמע מטורפים ומופרכים למי שלא התנסה בזה. זה מדהים מה ארוחת ערב טובה ומקלחת יכולות לתרום לשפיות שלך כשאתה בסיבוב הופעות."

אם כבר הופעות חיות, יש חוויה שזכורה לך במיוחד מאחד מסיבובי ההופעות?

"יש יותר מדי, אני איאלץ לגלוש ליותר מדי פרטים. אולי יום אחד אני אכתוב על זה ספר שאף אחד לא יקרא!"

הקלטת את Life of Pause בשני מקומות מאד שונים, לוס אנג'לס ושטוקהולם. זה השפיע על הדרך שבה האלבום נשמע בסופו של דבר? האם שאבת רעיונות מסצינת המוזיקה המקומית ושילבת אותם בשירים שלך?

"למען האמת, לא שאבתי שום דבר תרבותי מהמקומות האלה, לא באופן מודע לפחות. כל השירים באלבום נכתבו בניו יורק לפני שבכלל יצאתי להקלטות. אולי זה בגלל המצב שהעולם המודרני נמצא בו, אבל אני כבר כמעט לא חושב על ערים כמקומות שמתנהלת בהם "סצינה מוזיקלית". מוזיקה נעשתה יותר גלובלית מאי פעם, ואף פעם לא הרגשתי שאני צריך להיות במקום מסוים או חלק ממשהו מסוים כדי לעשות את מה שאני עושה. עם זאת, לא הייתי מנותק לגמרי מהסביבה. תמיד רציתי לבלות יותר זמן בשוודיה וקיבלתי את ההזדמנות עם האלבום הזה, אבל זו היתה חוויה אירופאית קצרה מדי. לוס אנג'לס השפיעה עליי בדרכה שלה, האמת היא שהתחלתי לאהוב אותה וכיום אני מתגורר בה."

תודה רבה שלקחת את הזמן לענות על השאלות שלי. מצפה לראות אותך בתל אביב!

"העונג כולו שלי, אני מאד נרגש לקראת הביקור הראשון שלנו בתל אביב."

— — —

Wild Nothing יופיעו בבארבי ביום שלישי הקרוב, ה7.6. LessAcrobats המצויינים יחממו. על ההפקה אמונה נרנג'ה, שאחראית להופעות של [בין השאר] אלט ג'יי, פיוריטי רינג (ראיון), Toro Y Moi, פרדי גיבס, מק דימרקו (ראיון) ועוד רבים וטובים, ואחראית על ההופעות הקרבות של בריאן ווילסון וטיים אימפלה. כרטיסים אחרונים כאן.