בזכות השיבה ובגנותה: נטע וינר באלבום בכורה (סטרים)

על נטע וינר אולי כבר שמעתם, בין אם כחוליה קולית-אקורדיוניסטית בלהקה סיסטם עאלי ובין אם כשותף במופעי ספוקן וורד והצגות. אם עקבתם בדריכות שמתם לב ודאי גם לפרויקט ההדסטארט שלו לקראת האלבום, שהצליח מעל המצופה והמשיך את התנועה הקהילתית שוינר נע בה עוד מתפקידו בסיסטם עאלי. "בזכות השיבה", אלבום הבכורה של וינר, שב-לא-שב אל הרבה מקומות – אל יפו, מלכת האלבום הפצועה; אל אישה; אל אם; אל עצמיות, ואל כולם ממש, מותכים ונובעים זה מזה.

החומרים המרכיבים את וינר רבים משניתן לקלוט בנסיונות ראשונים. המוזיקה שלו היא תמהיל מסעיר של שפות ותרבויות, שייכות וזרות, שעולה באלמנטים המוזיקליים הדו-קוטביים בעליל ובמלל מרובד, כפול-משמעויות ומחצבים. כמגורי זאב עם כבש תשמעו שם אקורדיון גלותי, חיוך וזקן עבות לו, לצד ביט מעודכן ונהנתן שלכאורה לא חולק דבר עם אותו יהודי רוסי (מלבד, אולי, הזקן ההיפסטרי שמחליף את הדבלול הנרדף). וינר בועט להומוגניות בפרצוף בכל אחד ממימדי יצירתו, ודקות אל תוך האלבום ישכנע אתכם שלא ייתכן בית (לאומי, אישי, פיזי) שאינו מורכב מיסודות רחוקים וזרים.

האלבום נולד מתוך חקר השיבה, האפשרויות והיעדים אליהם היא מוליכה, ולכן הוא "בזכותה"; אך ספק אם ניתן, בכלל, לשוב אל דבר שמפורק מיסודו. הזהות של וינר (ושל מי לא, בעצם) רצופת שברים גאוגרפיים, סוציולוגיים ורגשיים, ובכל תשובה עולה שאלה חדשה ודואליות מטריפה וגם פוקחת.

— — —

האזינו לאלבום כאן ולכו למופע השקת האלבום בתאטרון תמונע ב25.2. פרטים נוספים פה. (צילום: אסקף אברהם)