בין חיה מילר, שרית חדד ואליוט סמית'

ב-1 באפריל הייתי בהופעה של שרית חדד.

זה היה ספונטני לגמרי, כיפי מאד ולא מתיחה בכלל. זאת גם הייתה קצת סגירת מעגל – הפעם הראשונה שראיתי הופעה חיה בחיים הייתה שרית חדד בקיסריה, נדמה לי שב-2006. היה לנו באוטו דיסק שלה, ״חגיגה״, שמאד אהבנו – הכרתי את כל השירים בעל פה. הייתי בן 10 ואני זוכר בעיקר התרגשות.

בניגוד חד, ההופעה הקודמת שראיתי הייתה של חיה מילר בלבונטין 7 במוצ״ש הקודם, מבצעים שירים חדשים. אמרתי את זה מלא ובטח כבר מתיש לקרוא, אבל חיה מילר היא אחת הלהקות הכי טובות בארץ. חבל שלא מספיק אנשים יודעים את זה – בערך 40 איש פקדו איתי את הלבונטין. אומנם באותו זמן זקני צפת התאחדו בבארבי מה שבוודאי השפיע, אבל עדיין. אגב, לא נראה שלמילרים זה הפריע – היה נראה שהם בהחלט נהנים.

זה אולי שורש הדימיון בינם לבין חדד. הפאן. בעוד שרית חדד היא אמנית ש״מתבקש״ להנות מהופעה שלה, לחיה מילר הולכים ״בשביל האומנות״. כך נדמה, לפחות. אבל אני חושב שזה הרבה יותר מורכב – אני באמת נהנה בהופעות של חיה מילר. אולי זאת השנינות של הטקסטים, אולי זאת האנרגיה, אולי ההנאה שלהם פשוט מקרינה הלאה. התוצאה היא אותה תוצאה. יצאתי מהלבונטין במצברוח טוב לא רק בגלל הופעה טובה, אלא גם בגלל הפאן. הביץ בויז קראו לזה Good Vibrations.

חיה מילר מתקיימים כרגע בשני מרחבים שונים – מצד אחד, הם אחת הלהקות המדוברות והמוערכות בארץ, ואלבום הבכורה שלהם קיבע את המעמד שלהם כהבטחה שמתממשת. מצד שני – הם לחלוטין ״לפני פריצה״. הופעות קטנות עם קהל אדוק אבל בלי להיטי רדיו, בלי הופעות גדולות בבארבי. בניגוד לחדד, אני לא חושב שהם אי פעם יעשו זאפה הרצליה ב-185 ש״ח לכרטיס (מי משלם כזה סכום, אגב, להופעה רגילה לגמרי? מי משלם 270 ש״ח להופעה סטנדרטית של שלמה ארצי?), אבל אין לי ספק שגם הופעות גדולות בדרך, והכרה רחבה. השילוב הנדיר הזה בין מוזיקה מצויינת להרגשה טובה עוד ירים אותם גבוה.

— — —

בקיץ הקרוב ימלאו 20 שנה לקריירת הסולו של אליוט סמית' ז״ל.

אני אוהב את אליוט אהבה טרייה מאד, קצת בוסרית. לפני שנה למשל לא היה לי מושג מי הוא. אם הכרתי, זה רק בשם. בשנה האחרונה (ובזכות אדם אחד בעיקר) גיליתי את אליוט, בהתחלה בהססנות ובהמשך בהתלהבות עצומה. בפולין האזנתי בלי הפסקה לאלבום האוסף המצויין ומאז שחזרתי בלעתי את שאר הרפטואר, אלבום אחרי אלבום. אני עדיין מגלה שירים חדשים, באופן טבעי. עדיין לא מכיר כל שיר מא' עד ת'.

ובכל זאת, מצאתי את עצמי מפיק לאליוט אלבום מחווה.

אני עובד על זה כבר כמה חודשים. בהתחלה לבד ואז עם קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שעושים את זה כי הם אוהבים מוזיקה, את אליוט, או מאמינים בפרויקט הזה. השותפים המשמחים מכולם הם בעצם גוף – מכללת BPM, המכללה של תעשיית המוזיקה – שלוקחים חלק מהותי מאד בהפיכה של האלבום הזה מחלום הזוי למציאות. אף אחד לא עושה את זה למטרות רווח. למעשה, את האלבום שלנו נשחרר באופן חופשי באינטרנט – חינם אין כסף.

בחודשים הקרובים אוכל לספר יותר – מתי ואיפה ובעיקר מי. אני יכול להגיד כבר עכשיו שרשימת המשתתפים בפרויקט כוללת כרגע 19 מוזיקאים ומוזיקאיות, נהדרים אחד אחד. גם חיה מילר בפנים. שרית חדד דווקא לא. (צילום חיה מילר: מיכל שני; צילום אליוט: Autumn de Wilde)