בכל הכוח – צביקה פורס בראיון מיוחד

"Petite Natúre", המיני אלבום החדש של צביקה פורס, מתחיל בשורה "Hunted By death". לא בדיוק פתיחה קלה לעיכול. גם העטיפה, שבה נראה צביקה לורבר, או צביקה פורס בשבילכם, לבוש בבגד שכמו נלקח מתיאטרון ישן, או מגרסה דרמטית במיוחד של האירוויזיון, אם תרצו, מבשרת רעות. גם השמות לא קלים – מ-"Accident" ועד For Breaking My" "Heart  – הכנתי עצמי להאזנה לא קלה ודיכאונית.

כמובן, טעיתי. אין ב-EP הבכורה של צביקה פורס שום דבר דכאוני – או שהוא מסתיר אותו מצויין. ההסבר שמצאתי לכותרות האלה הוא יוצר בוגר, מפוכח, שעל אף שהוא רק בן 26, עבר הרבה ולא מפחד לפתוח הכל. בשיחה שלנו הוא ידבר על פירוק הלהקה הותיקה שלו כגורם לבגרות הזאת – אם זה מה שנדרש כדי להוציא כאלה תכנים וכזאת הגשה, אני שמח שהלהקה התפרקה – היא תרמה לאחד המיני אלבומים הישראלים הטובים ששמעתי בשנים האחרונות.

זה מתחיל ב-"Take What You Can Take From Me" הדרמטי, ממשיך ל-"Accident" הקליט והממכר, עם אחת השורות הטובות באי.פי ("I can be your wilderness // And you can be my accent"), עובר ל-"For "Breaking My Heart שמציע הגשה אוורירית לטקסט עצוב על פרידה חד צדדית, מגיע ל-"it's over", דיאלוג מרתק על דת ושייכות (לורבר בא ממשפחה דתית מבאר שבע), ומסתיים ב-"I Believe" הרגוע והבלדי יחסית.

צביקה פורס מגיש לנו הצגה. "Petite Natúre". האדם הרגיש. מחזה קצר בחמש מערכות, שמתחיל ברוב רושם ונגמר עם מעט מילים והרבה מאוד רגש. המחזה שלו סובב סביב אהבה, פרידות, זרות ושייכות, דת, ועושה את כל זה בחן רב. בכריזמטיות עצומה וקול גדול לורבר מגיש טקסטים טובים (גם אם לא אחידים ברמתם, נתון בולט מאוד באלבום אחיד מאוד) שעושים חשק לאלבום שלם וגם להאזנה שנייה ושלישית לאלבום.

תפסנו את לורבר לראיון מקיף סביב האלבום, החיים שלו, וההשוואה לרופוס ויינרייט. היה מעניין.

היי צביקה, קודם כל ברכות על ה-EP. איך המרגש עכשיו כשהוא בחוץ?

"תודה רבה! הרגשה נפלאה. תהליך העבודה לקח קצת יותר משנה בגלל כל מיני עניינים שקרו לנו בדרך ולשמור כזה דבר בבטן זה נורא קשה. עד שפתאום ביום אחד זה יוצא לעולם וכולם יכולים לשמוע. זאת הרגשה מטורפת. חוץ מזה מאוד אוהב וגאה במה שיצא. כיף לי לראות את האלבום בחנויות, אצל אנשים בידיים ובאוזניים. ממש הגשמת חלום".

ספר לי יותר על תהליך היצירה. אמרת בראיון שזאת פעם ראשונה שאתה כותב על סינתייזרים בלי להעזר בפנסתר. איך היה לכתוב ככה? כמה זה שינה את תהליך היצירה שלך?

"זאת הייתה הרתפקאה מוחלטת עבורי. בדרך כלל אני כותב את המילים והמנגינה ביחד. הפסנתר נקשר למילים ודרכו אני כותב ומלחין את השיר. לפני שנתיים קניתי את ה"קורצוייל" שלי שחוץ מלהיות פסנתר חשמלי נהדר ואפל הוא גם משמש כסינתיסייזר. התחלתי מתוך סקרנות לנגן מתוכו צלילים אלקטרוניים ועל הסאונד הזה לכתוב את המילים והמנגינות. פתאום יצא ממני משהו אחר, משהו שלא הכרתי ושעוד לא יצא לי לעשות. באותו רגע זה מילא לי את החזה ופתח לי פתח יצירתי ענק מול העיניים. זה היה תענוג להבין שאני הולך למקום אחר, חדש ומרענן – ובאותו זמן מאוד רציתי ללכת למקום שכזה".

אתה בסביבה כבר מספיק זמן. הופעת בכל מיני מסגרות ועשית כל מיני דברים. אני אישית זוכר כתבה מ-2010 בעכבר העיר עם כותרת "גילוי מסעיר". אחרי כלכך הרבה זמן, למה לא לשחרר אלבום מלא? 

"את המיני אלבום הזה (עבורי הוא מיני אלבום ופחות EP) כתבתי אחרי פירוק הלהקה הקודמת שלי ולא ידעתי איך אמשיך לבד ובכלל. היו ממש מחשבות לוותר על הכל. בכל זאת הייתה לי להקה של 8 נגנים איך אחרי כזה דבר חוזרים להופיע לבד? מתוך כל התסכול והצער הגיעו אלי בתוך זמן מאוד קצר השירים החדשים האלה שבסופו של דבר מופיעים באלבום וישר כשזה קרה הבנתי שאני חייב רגע לשים את השירים שהופעתי איתם עד עכשיו בצד, עד שיגיע אלבום הבכורה המלא, ולעשות משהו חדש, יותר עכשווי ושירגיש לי יותר נכון למה שקורה עכשיו אצלי ובעולם. אמנם מדובר על 5 שירים אבל עבורי זה הרגיש כאילו זה אלבום ועולם שלם מהשיר הראשון עד האחרון ושככה זה צריך להיות מוקלט ומשוחרר. האלבום גם נעשה עם המון מחשבה והמתמודדות עם איך שאנחנו שומעים וצורכים מוזיקה בימינו. היום לאנשים אין הרבה זמן וסבלנות לשמוע אלבומים שלמים ולצערי רוב האנשים מעדיפים לשמוע שירים ופחות אלבומים לכן הרגשתי שיותר נכון יהיה לשחרר 5 שירים חזקים ששלושה מהם יצאו כסינגלים (ממש כמו אלבום רגיל). חוץ מזה הוצאתי את האלבום באופן עצמאי והשיקול כאן ללא ספק היה גם כלכלי. כולי תקווה שבקרוב אהיה קשור לאיזה לייבל איכותי או איזה שהוא גוף ואוכל להוציא אלבומים מלאים וללא עיכובים מיותרים".

הסאונד של האלבום מאוד לא מקומי. מצד אחד גדלת בבאר שבע, ומצד שני, הסאונד שלך נשמע יותר לונדון. איך אתה מסביר את זה?

"מאז שאני ילד קטן הייתי אוהב לשמוע טכנולוגיה בסאונד. זה לאו דווקא צריך להיות סאונד אלקטרוני זה יכול גם להיות מיקרופון טוב וסאונד עכשיוי. אני מאוד מעודכן במוזיקה ובמה שהולך היום בעולם וזה משהו שתמיד ריתק אותי ושתמיד הקפדתי לשמוע. קצת קשה לי עם קלאסיקות והקלטות ישנות. מחפש תמיד לאתגר את עצמי ולהתקדם עם מי שאני ועם מה שאני שומע".

ה-EP, או מיני אלבום אם תרצה, מאוד אחיד ברמתו לטעמי. למשל, ניסיתי לבחור על איזה שיר הכי בא לי לשאול אותך ולא הצלחתי – כולם מעולים, כולם מסקרנים. זה תוצר של העבודה עם המפיק, בן ספקטור? זה משהו שאתה מרגיש? יש שיר אחד שאתה קשור אליו במיוחד?

"כיף לשמוע שזה מה שאתה מרגיש לגבי השירים, זאת לגמריי הייתה הכוונה. אין ספק שבן ספקטור אחראי לאותה תחושה. הוא הצליח להכנס לי לראש ולראות את העולם שבניתי לעצמי שם. הוא משך לכיוון אחד ואני לכיוון השני והתוצאה מדברת בעד עצמה. הוא מפיק אדיר. מצחיק כי אף פעם לא חשבתי על זה שאני אשכרה אוהב את 5 השירים באותה מידה. זה מדהים. הדבר שזכור לי הכי חזק זה שאחרי שכתבתי והקלטתי את הסקיצה הראשונה של 'take what you can take from me', שתהליך הכתיבה שלו ומה שיצא היה מאוד נסיוני והרפתקני עבורי, הלכתי לעבודה וכשחזרתי הביתה בלילה, בדרך לבד ברחוב, שמעתי אותו באוזניות בפול ווליום וחשבתי לעצמי שככה הייתי רוצה שהפתיחה של האלבום שלי תשמע".

לאיזה אומנים ואלבומים אתה מקשיב בשנה האחרונה?

"לאחרונה אני מקשיב הרבה ליה יה יס החדש, ל-'woodkid', מטרונומי וגונזלס".

בוא נדבר רגע על רופוס וינרייט. לא יעזור – ממשיכים להשוות אותך אליו, בעיני הרבה פעמים בצדק. ההשוואה הזאת נוחה לך? עושה לך טוב?

"עושה לי מאוד טוב. למרות ההשוואות לרופוס ולי אין כזאת מערכת יחסים ארוכה. הוא לא אמן שגדלתי עליו והושפעתי ממנו. למעשה שמעתי את המוזיקה שלו רק בכמה שנים האחרונות ומאוד נהניתי. זה כבוד גדול ואני חושב שהוא מוזיקאי ואמן מבריק, מקסים וצבעוני. אני מאוד אוהב ומתחבר לדרמה והתאטרליות שלו, זה משהו שמאוד עושה לי את זה ואני חושב שמפה עיקר ההשוואה. בפעם הראשונה שראיתי אותו בלייב זה היה כשהוא הגיע להיכל התרבות רק עם פסנתר. ישר ידעתי שזה גם מה שאני ארצה לעשות – לטוס לארצות זרות עם הפסנתר שלי ופשוט לשיר ולנגן לאנשים".

מה עוד בתוכניות שלך לתקופה הקרובה? איפה אפשר לשמוע אותך לייב?

"כרגע אני עובד עם בן על להקה חדשה ואלקטרונית ואחשוף אותה במופע חגיגי לכבוד השקת האלבום בתאטרון תמונע ב22 למאי שם אארח גם את דניאלה ספקטור המדהימה. התוכנית היא להופיע כמה שיותר ולהגיע לעוד ועוד קהל חדש, גם מתכנן לנסוע לחו"ל לסיבוב הופעות או שניים. כמובן שהמגירה גם פתוחה והשירים נערמים. מקווה שאכנס לאולפן שוב וכמה שיותר מהר יותר טוב".

האזינו ל-Petite Natúre אונליין