מעריץ את השמש

מעריץ את השמש

דמיינו את עצמכם ביום שישי בצהריים, אחרי שסיימתם עם כל כאב הראש, יושבים בחדר‪, ‬סופגים את השקיעה השלווה. כך מרגישה האזנה לאלבום החדש של האללה-לאס, להקת הגאראז' הקליפורנית, שהוציאה לפני כשבועיים את אלבומם השני, ״Worship The Sun״. אלבומם החדש והטרי גורף בעולם ביקורות אוהדות ותוכנו מעיד על ההתקדמות המוזיקלית המרשימה שהלהקה הזו עברה, אך בו בעת בדבקות ונאמנות לערכיה המקוריים ולעמוד השדרה המוסיקלי שלה. הריליס החדש מציג 40 דקות של קסם על זמני, באמצעות סרף-פופ מערפל חושים והשפעות ברורות של להקות פופ מהסיקסטיז (כמו הקינקס) ואסטיקת לואו-פיי לא מתפשרת.

De vida voz פותח את האלבום על קו התפר בין מהיר ואיטי, מקצבי פולק פסיכדליים ושירה נוגה. אחריו מגיע שיר נהדר לא פחות, "Had it all", שמזכיר את שירי הגאראז' מהאלבום הקודם, עם גיטרות מכשפות שגורמות לך להרגיש כאילו אתה נמצא בחוף ים מבודד, ריק כולו מלבדך, כשהחול האינסופי שממלא את חייך.

מפתיע לטובה הוא הקטע האינסטרומנטלי "Ferus gallery", שמשלב בין סרף לבוסה נובה, מעצים את הקיציות של האלבום ומקשר באופן יוצא דופן בין השיר שקדם לו, לשיר שאחריו. בעזרת השימוש בכלי הקשה וצליל גיטרה חד, הוא מעניק לשיר רבדים נסתרים. ההנאה לא נפסקת גם ב-"No werewolf", שזכה לקליפ לא רע בכלל. המקצב מהיר, הגיטרות חמימות וקשה לדכא את הרצון הבלתי פוסק לפזז במשך כולו.

השיר הסוגר של האלבום, "Every girl", מוסיף לאלבום השפעות רוק'נ'רול של הרולינג סטונס למשוואה, עם ליין באס בועט, ופזמון אשר נצעק על ידי כל חברי הלהקה. הוא מסיים את האלבום בפיצוץ הראוי לשיר אשר סוגר את האלבום המושלם לסוף הקיץ.

בניגוד לאלבומם הקודם, האלבום הזה מראה תהליך התבגרות, שבא לידי ביטוי במורכבות המילים (כבר לא שרים על חוף הים ועל לבלות), השירים עמוקים יותר ומלאי טקסטורות עמוקות, השירה לוקחת צעד אחורה ואפילו יש קטעים אינסטרומנטליים לגמרי. אמנם האללה-לאס איבדו, במידה מסוימת, את הקסם הרטרו- פופי שלהם, אבל הם מפצים על זה באמצעות מוסיקליות מורכבת וכמויות מסחריות של נשמה.

האללה-לאס יופיעו בארץ ב-4 בנובמבר בבארבי בהפקת נרנג'ה. כרטיסים כאן ומיקסטייפ כאן. האזינו כאן לWorship The Sun במלואו.