אורי שדה – Black Flag (ראיון)

נדמה שכבר לא צריך להציג את אורי שדה. בשנים האחרונות הוא ממלא את המרחב המוסיקלי בתופינים אין קץ, בין אם במופע המחווה לרדיוהד שהריץ, במחווה לאליוט סמית בה לקח חלק וכמובן ביצירות שלו עצמו, כפרונטמן של Kids Fly וכפקעת הסבוכה והנדיבה שהיא כל כולה שדה.

לפני קצת יותר מחצי שנה פתח שדה בקמפיין לגיוס תקציב להפקת האי.פי. הראשון שלו בקיקסטארטר, אותו, כך סיפר לנו בגילוי לב ותקווה זהירה בעמוד הקמפיין, יפיק ריצ'ארד פורמבי. פורמבי עומד מאחורי שמות כמו Wild Beasts שהאזנה חפוזה להם מספיקה כדי ללמד על ההתאמה שלו למשימה: רגש אמיץ וחשוף שלא מתבייש להשתמש בעוצמות אופרטיות ודרמטיות, במעטפת אלקטרונית ומעודכנת ובו בזמן – סינגר-סונגרייטרית עם טעם של פעם. הפרויקט השאפתני הצליח והצטרף למיצג החלומות הגדולים וברי-ההשגה שדה מדגמן, בו תוכלו למצוא גם מלגה מלאה ללימודי מוסיקה בלונדון שקנה לו השיר שחיבר, Black Flag.

כחצי שנה אחרי, אורי, תחת שם הבמה המשמש אותו באנגליה, U.R.I, משחרר את הסינגל Diamonds מתוך האי.פי. החדש, Black Flag, ועל הדרך משתף אותנו במעט מהמסע שהוא עובר.

טוב, לפני שאנצל אותך למילוי פערים אינפורמטיבי, מעניין אותי מה שלומך, אבל באמת. נראה שאתה בשיא של הגשמה וזה משהו שתמיד מדהים לחזות בו. איך זה מבפנים?

״היי, כיף לשמוע שאת מתעניינת בשלומי. שלומי טוב!

איך זה מבפנים? כמו ברוב הסיטואציות שעוברות עלינו בחיים, זה תהליך שמעורבים בו המון רגשות שונים. עכשיו כשסוף סוף שחררתי את הסינגל הראשון מהפרויקט, אני מבין למה משתמשים במילה "לשחרר", כי זו באמת תחושה ענקית של שחרור והקלה. כמובן שכשהחלטתי שאני נכנס לעבוד עם המפיק ובעצם הבנתי שמחכה לי תקופה של עשייה אז מאוד התרגשתי. אבל מעבר לריגוש ולהנאה, זה היה תהליך שבו למדתי על עצמי דברים חדשים כבן אדם, וממש עברתי תהליך של התבגרות והתפתחות. התמודדתי עם רגשות מכל הסוגים, בין השאר למדתי להעביר ביקורת על עצמי, למדתי להסתכל על הפרטים הקטנים, התנסיתי בשיתופי פעולה חדשים שתמיד מגלים לנו צדדים שלא ידענו על עצמנו. בקיצור, זה היה תהליך שהוא הרבה מעבר לליצור מוסיקה.״

התהליך הזה התחיל כבר לפני שנתיים, כשעברת ללונדון ללימודי מוסיקה בהם זכית בתחרות של Shure, דבר מדהים כשלעצמו. עד כמה הלימודים תרמו להתפתחות שלך?

״לימודי מוסיקה זה עניין שנוי במחלוקת, יש לזה צדדים נהדרים וצדדים מיותרים. נראה לי שזה מאוד תלוי בבן אדם. למדתי דברים חדשים, אבל התרומה הכי גדולה שהלימודים נתנו לי זו המסגרת שדחפה אותי לכתוב שירים על בסיס שבועי. סיימתי את השנה עם מספיק שירים במגירה לעוד אלבום שלם. עכשיו, כשאני בעיקר עסוק בקידום עצמי, אני כבר מתגעגע למסגרת הזו. היא הייתה מאוד בריאה ופורייה.״

אז המסגרת הזו הגיעה לסופה?

״כן. כבר בשנה האחרונה התמקדתי בעיקר ביצירה ובהופעות, וכך גם יהיה בשנה הקרובה.״

ומה לגבי המעבר ללונדון, איפה הוא משתלב?

״המעבר ללונדון הוא זה שתרם לי הכי הרבה ברמה ההתפתחותית. העצמאות בעיר ענקית כמו לונדון, האופציה לטעום מההופעות הכי טובות מתי שמתחשק (כבר ביום השני אחרי שהגעתי ראיתי הופעה של סט. וינסנט ודייויד ברן, אחת מההופעות הכי טובות שראיתי בחיים), וההסתגלות לחיים חדשים לחלוטין פתחו לי צדדים באישיות שלא הכרתי לפני.״

בוא נדבר רגע על העבודה על האי.פי. תחילת נובמבר, הקיקסטארטר סיים את תפקידו ונשארת עם אמביציה, התרגשות ויכולת כלכלית לצאת לדרך. מה קרה אז?

״כששחררתי את הקיקסטארטר כבר הייתי בתחילת התהליך עם ריצ'ארד. אחרי שנה בלונדון חיפשתי לעבוד עם מפיקים שהפיקו אלבומים שאני אוהב, וריצ'ארד, שהפיק את הווילד ביסטס, אחת מהלהקות האהובות עליי כיום, חזר אליי ורצה שנעבוד ביחד.

הגעתי אליו עם שירים ערומים שכל מה שייצג אותם זה הקול שלי וגיטרה אקוסטית. התהליך עם ריצ'ארד היה יוצא דופן. מצאתי את עצמי יושב בסטודיו בלידס, עם בחור מבוגר למדי שיש לו פטיש לסאונדים וסינת'ים, ופשוט נשאבנו לתוך היצירה. היה בתהליך הזה משהו מאוד ניסיוני ויצאו ממנו כמה דברים נהדרים.

במהלך הדרך אוראל תמוז (קידס פליי, אומללה – ש.ל) הצטרף להפקה. איך זה עבד?

"בסוף התהליך עם ריצ'ארד הרגשתי שמשהו עוד חסר ובגלל זה הכנסתי את אוראל לתמונה. אני ואוראל מכירים הרבה שנים וכבר יצרנו ביחד עם Kids Fly, ולכן זה היה לי מאוד טבעי לצרף אותו כמפיק שותף. אני ואוראל המשכנו לעבוד על האי.פי בארץ למשך תקופה, הבאנו עוד נגנים לאולפן והמשכנו לעבוד עליו בסבלנות עד שהגענו לנקודה ששנינו היינו מרוצים ממנה, תוך כדי שהתייעצנו עם ריצ'ארד בשלט רחוק. בקיצור, האי.פי הזה עבר הרבה גלגולים, ממש חיים שלמים."

יש השפעות מוסיקליות שספגת וניכרות באי.פי או שהשתדלת לבוא נקי?

״נראה לי שהתוצאה של האי.פי היא שילוב של השפעות מפעם ומהיום. כשהייתי צעיר יותר הושפעתי מסינגר-סונגרייטרים כמו ג'ף באקלי, אליוט סמית', ג'ון מרטין וניק דרייק שעיצבו אותי ככותב שירים. אבל עם השנים המשכתי להיחשף לעוד ועוד מוסיקה, והאוזן שלי התחילה להימשך גם לסאונד. אז הווילד ביסטס הם דוגמא טובה, סט. וינסנט, בק, ביורק, רדיוהד האגדיים ושלל הפרויקטים האישיים של תום יורק, וממש ברגעים אלו אני מקשיב לאלבום של אמן חדש בשם ג'אקו אינו קאלבי שבא לי ממש בטוב. יחד עם זאת אני מאוד משתדל להישמע מקורי ולא לתת להשפעות האלה לבלוט יותר מדי, ולחפש את הסאונד שיוכל לייחד אותי ככותב.״

אז ספר לנו, מה מחכה לנו באי.פי. המוגמר? יש בו שירים חדשים לחלוטין או שיתופי פעולה?

״האי.פי מכיל חמישה שירים, אבל אני מרגיש בנוח להגיד שכל שיר הוא שיר עם אופי ונוכחות, ולכן אני מקווה שמי שיקשיב לו לא ירגיש שהוא חווה משהו קצר אלא חוויה עם עומק. את כל השירים כבר שרתי בהופעות והעליתי לאינטרנט בצורה כזו או אחרת, אז נראה לי שיש אנשים בעולם שכבר שמעו אותם. אין ממש שיתופי פעולה רשמיים, אבל אחותי המופלאה מיקה שדה שרה קולות, והיא זמרת מטורפת אז יצא לי טוב. מלבדה הגיעו עוד חברים טובים לאולפן: דן מאיו מטטרן, טל יוגב מקידס פליי. היה אדיר.״

טוב, עכשיו רק צריך לשמוע. יש הופעות באופק? מה צופה העתיד?

״אני משיק את האי.פי בהופעה בלונדון עם הרכב ב-20 לחודש, אם מישהו מגיע לחופשה מישראל במקרה. הופעות נוספות יקבעו בהמשך כמובן, אי אפשר בלי. כרגע אני בעיקר מתעסק בהופעת ההשקה בחודש הבא בלונדון, יש הרבה עבודה לעשות. אחר כך נראה, יש עוד את קידס פליי על הפרק, ואולי והלוואי, גם פרויקטים חדשים.״

Black Flag ישוחרר ביולי. הקשיבו ל- Diamonds, הסינגל הראשון מתוכו, כאן.