Nomke – It's Ok I'm Alone (סטרים + כרטיסים במתנה)

את Nomke, הלא היא נועם סדן, שמעתי לראשונה באינדינגב האחרון. היא שרה בפשטות וברוך חמושה ביוקליילי ובשלישיית נגני גיטרה. נשבתי בקסמיה המוזיקליים כבר מהשיר הראשון ולרגע אחד יכלתי לדמיין איך הרגיש הקהל של בוב דילן בצעירותו. את הבחירה שלה ביוקליילי היא מסבירה כך: "אני אוהבת את הכלי הזה היא דווקא בגלל המוגבלות שלו. הוא קטן, אין לו סאונד מרשים במיוחד, אין מגוון רחב של דרכי נגינה עליו, צלילים גבוהים, ארבעה מיתרים סך הכל, נייד עד לרמת הנגינה תוך כדי הליכה. לעמוד עם יוקליילי (מבחינתי) זה להגיד – אני יותר בנאדם משאני נגנית. היוקליילי מחייב אותי לשמור על פשטות, לדבר בכנות ולספר סיפור. בשיר עם יוקליילי לא מסובבים נובים, לא מפעילים מגברים, לא פותחים ריוורב ובטח שלא מחפשים את הסאונד המושלם. צריך לאהוב אותו כמו שהוא. קטן, חמוד ומוגבל."

ואכן, את הפשטות והכנות הזו אפשר להרגיש לכל אורכו של האלבום, בכל מילה, בכל פריטה ובכל תו. האלבום יושק בשבוע הבא ולכבוד המאורע ביקשנו מNomke לכתוב על חמשת שירי היוקליילי האהובים עליה, קראו את הבחירות של נועם והאזינו לאלבום הבכורה שלה, It`s Ok I`m Alone, בסטרים בלעדי לאנדי. יש לנו גם כרטיסים לחלק לכם בסוף הפוסט.

Soko – I Will Never Love You More

הנסיכה הצרפתיה מL.A: נחשפתי אליה לראשונה כשהיתה נערונת ושרה על הבחורה שגנבה לה את החבר ("I'll Kill Her").
באותה תקופה היא הוציאה אי.פי ראשון, ילדותי וחמוד, העונה לשם Not Sokute. הוקסמתי מהיכולת שלה לדבר על הנושאים הכי פתטיים בדרך מקורית ומלאת חן. לאחר כמה שנים שבהם העלתה סרטוני יוטיוב מסשני רחוב באירופה היא הוציאה את האלבום הרציני הראשון שלה, I Wish I Was An Alien, אלבום מדהים שכולל בתוכו את השיר שמלווה את הוידאו הויראלי "נשיקה ראשונה", We Might Be Dead by Tomorrow.

לפני מספר חודשים היא הוציאה את האלבום השלישי שלה, My Dreams Dictate My Reality, אלבום אינדי-פופ-פאנק בשל ובוגר. בחרתי את השיר I Will Never Love You More מהאי.פי הראשון שלה כי אני חושבת שהוא מייצג באופן מושלם את הקסם של סוקו – התמימות לצד התעוזה. וגם כי דרכו נחשפתי לראשונה ליוקליילי. קבלו ציטוט: "אנ'לא אוהב אותך יותר מאת המתופף של הפליימינג ליפס, אנ'לא אוהב אותך יותר מסרטים של וודי אלן, אנ'לא אוהב אותך יותר מאת האלבום הלבן של הביטלס, אנ'לא אוהב אותך יותר מאלוהים יודע מה עוד".

Sharon Van Etten – We Are Fine

מלהטת הפגיונות מאלנבי: כשצפיתי בקאבר שעשתה ל"שום סלע" של תרצה אתר לפני מספר שנים, ידעתי שמדובר בבחורה מיוחדת וכריזמתית אך לא תיארתי לעצמי כמה רחוק הקסם הזה מגיע. הילה רוח, כפי ששמעתם לאחרונה, היא הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית. מדובר בכותבת נדירה, מלחינה, מפיקה וזמרת וורסטילית ויצירתית.

הכתיבה שלה מרגישה אינטואטיבית אך כל מילה נבחרת בקפידה. לפחות 2 משפטים בכל שיר שלה ישאירו אתכם המומים מכמה שהם נכונים ואירוניים. רוח אינטילגנטית בטירוף, מוצאת בקלילות את נקודות התורפה של המציאות ומייצרת מהן שירים. כל שיר יותר יפה ומנחם מהשני. בחרתי את השיר "משהו רע" מהאלבום החדש של הילה רוח. ואני אצטט: "אם יקרה לך משהו רע, מה אני אעשה? אם יקרה לך משהו רע, מה יקרה? אל תסע. מה רע לנו כאן? יש עציצים להשקות, יש פצעים לאחות, יש כלים לשטוף, אל תסע".

Amanda Palmer – In My Mind

מלכת הפרובוקציות מלקסינגטון: אמנדה הגיע לביקור בארץ וכל הבאז סביבה הצליח לסקרן גם דוב ישנוני שכמותי. מצאתי הרצאה מרתקת על"האמנות לבקש" ומאות קאברי יוקליילי לא גאוניים במיוחד.

בין שיריה המקוריים (שאל חלקם התחברתי ומחלקם סלדתי) היו שתי פנינות אמיתיות שאותם אני אוהבת מאוד ואשמח לחלוק אתכם: 1. השיר Killing Type, להיט היסטרי – "אני לא מהזן ההורג, אבל הייתי הורגת על מנת לגרום לך להרגיש (לא באמת הורגת!)". השיר השני הוא In My Mind שעוסק במרחק בין מי שאני רוצה להיות לבין מי שאני מצליחה להיות בפועל. נושא מעולה שמועבר בצורה מעולה. מומלץ.

Mirah – Million Miles

נערה לנצח וגילוי מרעיש: את מירה הכרתי לאחרונה דרך חבר שלי ג'יימס. השיר Million Miles פותח את האלבום הראשון שלה You Think It's Like This But It's Really Like This והוא שובה מהאזנה ראשונה. מירה זו דוגמא נפלאה לאיך מוזיקה כמו אלבום תמונות מנציחה נעורים לתמיד.