נגה ארז וKids Fly – דאבל פיצ'ר בפסאז (הופעה)

ההיכרות המוזיקלית שלי עם אורי שדה היא כבר בת כמה שנים, והחלה בערב הופעות בתחילת שנת 2011, בפסטיבל שוליים רחבים. שדה הופיע עם אחותו, מיקה, וביחד הם ביצעו קאברים נפלאים לאלבום המופת של רדיוהד, OK Computer. הביצועים היו כל כך מיוחדים ומקוריים שהתחלתי לעקוב אחרי השניים, ובפרט אחרי אורי, שהקול המפהנט שלו כבש אותי לחלוטין. לאור ההצלחה והפידבקים החיוביים שקיבלו על המופע, הם התחילו להופיע בעוד ועוד מקומות בעיר עם מופע המחווה הזה, שאליו המשכתי להגיע, ומפה לשם להיחשף גם למוזיקה מקורית שלו.

שנה וחצי לאחר מכן, פניתי לאורי כשהפקתי ערב מחווה לאליוט סמית'. הוא שמח לקחת חלק ולהופיע. היום הוא בלונדון, לומד וממשיך ליצור מוזיקה. אז כשערן (העורך) הציע לי ללכת להופעה של ההרכב החדש שלו בפסאז' ולסקר אותה כמובן שהסכמתי.

אחרי המתנה לא קצרה עלה המופע הפותח של נגה ארז, חברה בלהקת ה-Secret Sea של עמית ארז ויוצרת מוכשרת ומסקרנת בפני עצמה. ארז (ללא קשר משפחתי לארז השני) מסתמנת בתקופה האחרונה כאחת היוצרות ״החדשות״ המעניינות שפועלות ולכן עם עלייתה הקהל החל למלא את הפסאז' ולהתפעם משיריה המקוריים, כמו גם מהקאבר שלה לנירוונה שעשה גלים מוצדקים מאד, Where did you sleep last night. היא מחזיקה לבדה את הבמה, מהפנטת את הקהל בעודה מנצחת על האלקטרוניקה ביד רמה. הדיבור אומר שנגה ארז יכולה להגיע רחוק מאד וגבוה מאד. ביינתים נראה שהיא בהחלט בדרך הנכונה.

לא זמן רב לאחר מכן, עולים לבמה Kids Fly. הרבה דיבור יש עליהם, ברשת וברחוב, וזה רק מתבקש – בהרכב חברים כמה מוזקאים מוכשרים מאד, שכבר הוכיחו את עצמם בסצינת המוזיקה הישראלית. קידז פליי הם אורי שדה (שירה), אוראל תמוז (גיטרה, קלידים, הפקה מוזיקלית), עמרי בלאו (תופים) וניר יצקן (קלידים), יוצאי אומללה, אדם ויינגרוד (גיטרה) וטל יוגב (בס). בהקלטות האלבום השתתפו אופיר בנימינוב (בס) ודן מיו (תופים), חברי טטרן. בקיצור, סופר גרופ ישראלי, ועוד עם חזון ותעוזה – את אלבום הבכורה שלהם שיצא בקרוב הם הקליטו בתנאי שטח.

חזרה לפסאז. שדה מספר שזוהי ההופעה הראשונה שלהם ושעבדו על האלבום במשך חצי שנה. הם מתחילים לנגן, חלל הפסאז' התמלא בצלילי הגיטרות והתופים, וגם הפעם – אורי שדה לא אכזב. עם קול מדוייק ומהפנט, מנעד רחב ומרשים, ותחת ההפקה מוזיקלית מהודקת של תמוז, שדה מוכיח שהוא יודע מה הוא עושה. בין לבין הוא מדבר עם הקהל, משתף בהתרגשות שלו, רוקד על הבמה, מחובר לכל אות, צליל ותנועה. ההופעה לא כללה המון שירים, אך השאירה בהחלט טעם של עוד.

אין לי ספק שאורי שדה יגיע רחוק וכמוהו גם קידז פליי. אם לא די בקול המצויין שלו, קידז פליי מוסיפים על כל זה שירים טובים, הגשה נהדרת, הפקה מוזיקלית חכמה ולהקה מצויינת – והכל מלוטש ובכנות, פשוט נשמע כל-כך טוב. ילדים עפים, ילדים עפים בהחלט. (צילום: רון כהן)